אבחון פסיכיאטרי לילדים ונוער

אבחון פסיכיאטרי לילדים ולנוער הינו בדיקה קלינית המיועדת לבדיקת קיומן של הפרעות רפואיות, התנהגותיות, התפתחותיות או רגשיות, במטרה להבין את מקור הקשיים ולהציע תוכנית שיקומית וטיפולית.
הרקע הרפואי מאפשר לפסיכיאטר לבחון באם הקשיים הנפשיים של הילד מקורם בליקויים התפתחותיים פיזיים או בקשיים סביבתיים.

בדקו אם ילדכם זקוק לאבחון ייעודי ←

באילו מקרים יש צורך באבחון פסיכיאטרי?

  • ביטויי פחד מוגזמים/ הפרעות חרדה
  • הפרעות במצב הרוח (למשל  עצב, דיכאון)
  • קשיי קשב וריכוז
  • הסתגרות חברתית
  • סירוב ללכת לבית הספר
  • הפרעות התנהגות (למשל התנהגות פרועה, מרדנות)
  • הפרעות קשב וריכוז
  • הפרעות ברצף האוטיסטי

אבחון פסיכיאטרי לילדים - השלבים

  1. שליחת שאלונים למילוי להורים ולמסגרת הלימודית של הילד (שאלון גננת/ מורה).
    איסוף אינפורמציה מאבחונים/ טיפולים קודמים.
  2. ראיון של הפסיכיאטרית עם ההורים לצורך קבלת תמונה תפקודית מקיפה אודות הילד, יכולותיו וקשייו.
    התייחסות להיסטוריה ההתפתחותית וההתנהגותית של הילד ובמשפחה המורחבת.
    בנוסף נבדק הקשר בין אירועי חיים, מסגרות ומעגלים חברתיים להופעת הסימפטומים.
  3. מפגש אבחוני של הילד (המבוסס בעיקר על ראיון) לבדיקת ההיבטים התפקודיים והרגשיים. 
  4. מפגש סיכום התהליך: שיחה של הפסיכיאטרית עם ההורים לקבלת ממצאי האבחון, מסקנותיו והמלצות ליישום. 
  5. הוצאת דוח מקיף מלווה את התהליך, הכולל את ממצאי האבחון, מסקנות, המלצות להורים והפנייה לגורמי אבחון/טיפול נוספים במידת הצורך.

שאלות נפוצת אבחון פסכיאטרי

אכן כן. כל הפרטים אודות טיפולים ו/או אבחונים במרכז חסויים ונשמרים בקליניקה. יתרה מכך, הרופאים במרכז מחוייבים לסודיות רפואית על כל חולה. חשיפת מידע רפואי אודות מטופל יכולה להיעשות רק באישור ההורים ובחתימתם.
גם נוירולוג וגם פסיכיאטר מוסמכים לערוך אבחון קשיי קשב וריכוז עפ"י משרד הבריאות. יש צורך לוודא שלרופא ניסיון ספציפי בתחום של לקויות קשב. עם זאת, ישנם מקרים שעדיפה נוכחותו של פסיכיאטר, המעמיק בתחום הרגשי – התנהגותי – חברתי במקרים שלצד הקושי בקשב קיימות חרדות (פחדים, התנהגות אובססיבית), קשיי התנהגות משמעותים, התנהגויות חריגות, אובדנות, קשיים חברתיים ותקשורתיים.
ההסתכלות המקצועית של אנשי הצוות במרכז "צעד צעד" בביצוע אבחון פסיכיאטרי לילדים כוללת ומתייחסת למגוון התפקודים של הילד. כך גם הפסיכיאטרים שלו. מכאן שהרופא יכול להמליץ על מגוון טיפולים תומכים: רגשיים/ התנהגותיים, במידה ומדובר בקשיי התנהגות/ מצוקה רגשית, טיפולים פארא רפואיים (ריפוי בעיסוק/ קלינאות תקשורת, הוראה מתקנת), להפנות להרחבת התהליך לאבחונים של לקויות למידה, במידה ויש צורך באבחנה מבדלת. בנוסף לכל אלו ויש גם את הטיפולים התרופתיים ובמקרי קיצון גם אשפוזים.
אנשים נוטים לבלבל בין פסיכולוג לפסיכיאטר ולא להבין את ההבדל ביניהם. שניהם עובדים בבריאות הנפש ורשאיים לתת אבחנות נפשיות. ההבדל הוא ראשית בהכשרה המקצועית: פסיכולוג לומד 4 שנים לימודי פסיכולוגיה (מסיים עם תואר שני) ופסיכיאטר הינו בעל תואר ברפואה (M.D) אשר עבר התמחות בבריאות הנפש. בנוסף ההבדל בכלים הטיפולים בהם עושים שימוש: הפסיכולוג מספק טיפול פסיכולוגי, שלרב הינו תהליך ארוך וממושך, והפסיכיאטר נותן לתת טיפולים תרופתיים, להם בד"כ השפעה מהירה יותר.