אבחון קלינאית תקשורת

אבחון קלינאית תקשורת הינו תהליך הערכה הבודק את היכולות של הילד בתחומי שפה, דיבור ותקשורת.
מטרת האבחון להעריך את נקודות החוזק של הילד, לצד הקשיים שלו, בהתאם לנורמה לבני גילו ולבנות תוכנית טיפולית.
המלצות האבחון יכולות להסתכם במתן הדרכה להורים/ הצוות החינוכי במסגרת הלימודית, מעקב אחר תפקודו לאחר פרק זמן או טיפול.

בדקו אם ילדכם זקוק לאבחון ייעודי ←

מתי מומלץ לפנות לאבחון קלינאית תקשורת? 

 להלן תיאור מספר תחומי קושי בהם נכון להכניס קלינאית תקשורת לתמונה לצורך היוועצות מקצועית:

  • כשהשפה אינה ממשיכה להתפתח ולהתקדם.
  • כשקיים רושם שישנם פערים בין שפתו של הילד לזו של בני גילו. 
  • כאשר יש חשד לאיחור התפתחותי כללי, לא רק בתחום השפה.
  • כאשר דיבורו של הילד משובש (יחסית לבני גילו) עד כדי כך שאינו מובן לסביבתו.
  • כאשר מורגש תסכול מצד הילד על שאינו מצליח להביע את עצמו.
  • כשיש שיבושי הגייה למיניהם, משמע כאשר הוגים בצורה משובשת צליל אחד או  יותר בהתאם לנורמות באותו גיל.
  • כאשר יש קושי לארגן מסר מילולי: לשתף בחוויות, לשחזר סיפור ותוכן נלמד.
  • בעיות בקצב הדיבור, כגון: גמגום, דיבור חטוף, דיבור איטי וכד'.
  • הפרעות קול וצרידות הנובעות מיבלות על מיתרי הקול, פוליפים, בצקות וכו'.

אבחון קלינאית תקשורת - השלבים

מסגרת הזמן המוקדשת לאבחון משתנה ממסגרת אחת לשניה.
תהליך אבחון קלינאית תקשורת במרכז "צעד צעד" מתבצע לאורך 3 מפגשים:

  1. שני המפגשים הראשונים – מעריכה קלינאית תקשורת את יכולותיו וקשייו של הילד בכל אחד מתחומי השפה השונים ומתרשמת מאופן הפקת הדיבור.
  2. המפגש השלישי – מיועד לשיחת סיכום עם ההורים במסגרתה קלינאית תקשורת מקבלת אינפורמציה על תפקוד הילד, מסכמת את ממצאי האבחון ומעריכה הצורך בתחילת תהליך טיפולי, הדרכת הורים או מעקב.
    * כחלק מתהליך ההערכה של הילד נאספת אינפורמציה מפורטת על אבני הדרך ההתפתחותיות של הילד מההורים מהמסגרת החינוכית בה נמצא הילד ונאספים דוחות מסכמים מאנשי מקצוע שפגשו את הילד.
    האבחון יכול להיות מובנה, תוך שימוש בבטריית מבחנים, או פחות מובנה, דרך משחק חופשי, בהתאם ליכולותיו של הילד.
    חלק מהילדים מופנים לבדיקת שמיעה כחלק מתהליך האבחון.
  3. שיחת משוב – בשיחת המשוב מועברים להורים המלצות האבחון בע"פ ובכתב.

מהם הסימנים המוקדמים אצל ילדים היכולים להצביע על הפרעה בתקשורת?

אתם ההורים מכירים את ילדיכם טוב יותר מכל אחד אחר ולכן אם מתעורר בכם אי שקט כדאי להתייעץ ולפנות לקבלת אבחון קלינאית תקשורת.
קשיים היכולים להצביע על מוקד קושי:
– תחושה שהילד לא פעיל, לא בוכה, לא מתעניין בסביבה, נרתע ממגע או להפך: פעיל מאוד, בוכה הרבה, לא נינוח, מתקשה להירגע ולהתנחם באמצעות המבוגר.  
– לא מגיב לקריאה בשמו.
– ממעט להביט בפני אנשים וממעט להפנות את הראש.
– ממעט לחייך כשמחייכים אליו.
– מתעניין בעיקר בחפצים ופחות באנשים ובמקביל אינו יוזם הזמנה לאינטראקציה עם אנשים באמצעים לא מילוליים.
– אינו משתמש בג'סטות – לא מנופף לשלום 

שאלות נפוצות

ילדים קטנים מבינים הרבה יותר ממה שהם אומרים. בגיל שנה עד שלוש שנים הם מבינים 50-150 מילים יותר ממה שאומרים. כמות המילים שילדים מבינים גדלה בקצב מהיר יותר מכמות המילים שהם אומרים עד שהם מבינים כ- 200 מילים, ואז יש האטה בקצב הוספת המילים בהבנה, ומתחיל שיכלול של ההבעה של המילים שקודם רק הבינו.. עד גיל שנתיים אוצר המילים של בנות גדול יותר. בגיל שנה וחצי הילד יודע לומר מעל 25 מילים. אולם, חשוב לציין שישנם הבדלים גדולים בכמות המילים שילדים בני אותו גיל אומרים. עם זאת, חשוב לאתר ולאבחן ילדים עם אוצר מילים קטן בגיל צעיר כדי שבגיל מאוחר יותר לא יפתחו לקות שפה.
קושי בשליפה הוא מצב בו הילד מתקשה לשלוף את המילה אליה הוא מתכוון. הילד יכול לשלוף מילה קרובה עם דמיון במשמעות או בצלילים למילת המטרה. לעיתים הילד יגיד במפורש שהוא אינו זוכר את המילה. יכולות להופיע בדיבורו מילות פקק (אה...זה...כזה...), שימוש במילים כלליות, למשל בפעלים כלליים במקום ספציפיים (לשים במקום ללבוש). קשיים בשליפה יכולים למנוע מהילד להביע באופן רציף וממוקד את רעיונותיו. בטיפול בקשיי שליפה אנו מחזקים את הידע הקטגורילי והפונולוגי כדי להקל על הילד לשלוף את המילים, ומקנים לו אסטרטגיות פיצוי לקשיי השליפה (למשל, תיאור המילה החסרה).
חוסר שטף הוא תופעה התפתחותית נורמלית אצל ילדים צעירים (בגילאי 2:6-3 ש'). הוא מתבטא בחזרות על הברות ומילים, הופעת מיליות פקק (אהה...אממ..), אך בניגוד לגמגום הוא אינו מלווה בתנועות לוואי בפנים או בדיבור לחוץ . הילד לא מודע לחוסר השטף בדיבורו. חוסר השטף הטבעי מתאפיין בתנודתיות. במידה ואין רקע של גמגום במשפחה מומלץ להמתין בסבלנות עד שהתופעה תעלם.  אם הילד מגלה תסכול או שהתופעה נמשכת מעל 3 ח' , מומלץ לפנות לקבלת אבחון קלינאית תקשורת המתמחה בטיפול בהפרעות בשטף הדיבור לצורך התייעצות, הדרכה, ובמקרה הצורך התערבות טיפולית. בתקופות בהן חוסר השטף בולט מומלץ לא להעמיס על הילד בדרישות למלל, לשאול שאלות ממוקדות שהתשובה עליהן קצרה, לתת דגם של דיבור איטי, לתת לילד להתנסות בחוויות של דיבור שוטף: שירים, דיקלומים, משחקי קצב, חזרה על סיפורים קצרים ומוכרים. חשוב לא להעיר לילד, לא להשלים את דבריו, להתייחס לתוכן הדברים ולא לצורה בה הם נאמרים, לשמור על קשר עין והקשבה.
ראשית בשום שיבוש היגוי לא נכון להעיר לילד, אלא לחזור על מה שהוא אמר בהגייה נכונה, כדי לא לתסכל אותו. גיל הרכישה של הצליל "ר" הוא עד גיל 3:6-4. מכאן שבגיל 4:6, מאחר וגיל הרכישה עבר יש לפנות לקלינאית תקשורת להערכה וטיפול.
מומלץ לפנות לקבלת אבחון קלינאית תקשורת לאחר גיל 6.