חרדת בחינות בכיתה – מה ניתן לעשות? (כלים שימושיים)

בשנים האחרונות עולה המודעות ל"חרדת בחינות".
אנו ערים לכך כי תלמידים רבים סובלים מרמת חרדה גבוהה, שאינה מאפשרת להם להביא לידי ביטוי את יכולותיהם בסיטואציה של מבחן.
תופעה זו גורמת מצוקה לתלמידים ולהוריהם, אך משפיעה גם על המורים.
איש החינוך בכיתה לעיתים קרובות מוצא עצמו מתוסכל ונבוך לנוכח הפער בין הידע של התלמיד לבין תפקודו במבחן.

חרדת בחינות בכיתה - מה ניתן לעשות?

לא קל למורה לראות תלמיד סובל, ואולי אף בוכה, ולא תמיד יש לאנשים החינוך כלים להתמודד עם התופעה ולסייע במניעתה. התופעה, במידה והיא חמורה, דורשת טיפול מקצועי מחוץ לכותלי הכיתה.

עם זאת יש לאיש החינוך הכח והיכולת להוריד את מפלס החרדה בכיתה ולסייע לתלמידים הסובלים מרמות גבוהות של חרדה.  

להלן כלים ליישום במסגרת הכיתה:

  • "אווירה מקבלת" – למרות הלחץ להישגים המופעל על המורה מכל עבר (משרד החינוך, הנהלת בית הספר, מורים אחרים, הורים ועוד…).
    יש לזכור כי אוירה מלחיצה עלולה ליצור דווקא אפקט שלילי, שיצור מירמור אצל התלמידים וינמיך הישגים.
    אוירה מקבלת, השמת דגש על למידה לשם למידה ("למידה משמעותית"), תאפשר לתלמידים חיבור לחומר ולמידה לאורך השנה ולא רק לקראת מבחנים.
    אם נזכור לעודד שאלות, אפילו שאלות "טיפשיות", נמנע ממצב בו תלמידים אינם מבינים חומר בסיסי, ועל כן מתקשים להתקדם ונקלעים למעגל של בושה וחרדה.
  • חרדת בחינות נשענת על האמונה שהמבחן הוא "גורלי" ו"חד פעמי" ועל כן "כשלון=אסון".
    מומלץ לחלק את המבחן לכמה חלקים במועדים שונים.
    כך ניתנת ההזדמנות לתלמידים להתנסות במבחנים ולחלק את הלמידה ומופחת הלחץ סביב כל מבחן.
    כמו כן חשובה מאד בהקשר זה האפשרות ל"תיקון".
    כלומר, יצירת מצב בו במידה ותלמיד נכשל במבחן הוא יכול להגיש למורה מבחן מתוקן, להיבחן שוב או לשבת עם המורה ולשוחח על שגיאותיו על מנת שהמורה יתרשם אם מדובר בחוסר ידע או בחרדה. 
  •  דרכי הערכה חלופיות – דרך נוספת להפחית את ההתמקדות השלילית במבחן ולאפשר אופנים נוספים לבטא ידע היא הערכה חלופית.
    הערכה כזו מתבססת על עבודות, מתן נקודות בונוס על השתתפות בכיתה/עזרה לימודית לחבר/הכנת שיעורי בית "רשות" או תרגול נוסף המוצג כאופציונלי וכד'.
    כאשר המבחן מוצג כדרך נוספת ולא יחידה להיות מוערך הוא הופך פחות מאיים. 
  • תרגול – מכיוון שתרגול מפחית חרדה, מומלץ על עריכת בחנים קצרים ללא ציון או לבדיקה עצמית.
    זאת לצורך היכרות עם סגנון המבחנים של המורה הספציפי ולמידה הדרגתית.
  • זיהוי תלמידים הסובלים מחרדת מבחנים:
    – יש לשים לב לתלמידים המפגינים מצוקה רבה לקראת/בזמן מבחנים, כגון דיווח על סימפטומים פיזיים, בכי, הימנעות מהגעה למבחנים וכד'.
    – לשים לב לתלמידים אשר באופן עקבי מתלוננים על פער בין הידע שלהם לבין ציוניהם.
    במקרה כזה מומלץ לשתף את מחנך הכיתה ואת ההורים, ולהמליץ במקרה הצורך על פנייה לפסיכולוג חינוכי לצורך הערכה/טיפול. 
יש לזכור כי על פי רוב ניתן לטפל בחרדת מבחנים במספר מפגשים קצר ולהפחית משמעותית את הסימפטומים. 
בינתיים – תלמיד אשר ירגיש שהמורה שלו מכיר בחרדה, מקבל אותה ומבין שהיא פוגעת בהישגים, יחוש בטוח יותר, ומכאן נסללת הדרך לשיפור מהיר וקל יותר.

למורה תפקיד משמעותי בזיהוי חרדת בחינות, בהפנייה לטיפול ובליווי הילד במהלכו, והסיפוק שבתהליך זה הוא רב. 

טלי ברקאי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מרכז "צעד צעד"