טיפול קלינאות תקשורת

טיפול קלינאית תקשורת הינו מפגש חווייתי ומהנה, שמטרתו ליישם את המלצות האבחון שנערך.
הטיפול מבוסס על משחק כאמצעי לביצוע התכנית הטיפולית שנקבעה.
התוכנית הטיפולית של קלינאית תקשורת הינה אישית ומותאמת באופן ייחודי לילד ולצרכיו.

בדקו אם ילדכם זקוק לאבחון ייעודי ←

מתי יש צורך בטיפול קלינאית תקשורת

  • אם ילדכם מתקשה לבטא את עצמו: בין אם הילד לא מצליח להביע את רצונותיו או שאתם מתקשים להבין אותו.
  • אם ילדכם נמנע מיצירת קשר עין ומתקשורת עם אחרים: ילד שעסוק בעיקר בעצמו עלול לסבול מהפרעות תקשורת שחשוב לטפל בהן בהקדם האפשרי.
  • אם ילדכם אינו עומד בקצב ההתפתחות השפתית המצופה מגילו: לדוגמא ילד בגיל שנה וחצי שעדיין לא מבטא מילה ראשונה, בן שנתיים שעוד לא מצרף שתי מילים, או בהיעדר משפטים מלאים בגיל שלוש.
    למאמר אודות אבני התפתחות שפתית מגיל לידה עד גיל 6 
  • גמגום מעל חודש ימים: במידה וילדכם סובל מגמגום או חוסר רצף בדיבור מעל לחודש ימים מומלץ לפנות לסיוע מקצועי.  
  • שיבושי הגייה: אם ילדכם משבש את הגייתם של חלק מהעיצורים או ההברות, באופן שחורג מהמצופה לגילו.
  • קשיים בהסתגלות לכיתה אלף על רקע שפתי: במידה ויילדכם עולה לכיתה אלף, ואתם צופים שהוא עלול לסבול מקשיי הסתגלות על רקע קושי שפתי.

מטרת הטיפול אצל קלינאית תקשורת

  • אבחון הגורמים לקושי השפתי או התקשורתי: ישנן סיבות רבות שעשויות לגרום לקשיים בהבעה השפתית ובתקשורת, וחשוב לאבחן באופן מקצועי מהו הרקע למצב.
  • פיתוח הכישורים הלקויים: בהתאם לאבחון, תותאם לילד תכנית טיפולית שתקדם את התפתחותם של הכישורים הלקויים שנמצאים בבסיס הקושי הקיים.
  • העצמה וקידום של ילדכם: הטיפול יכוון תמיד להעצמת ביטחונו ודימויו העצמי של ילדכם, וייטע בו הרגשה של התקדמות חיובית.
  • שיפור יכולות שפתיות ותקשורתיות: בסופו של דבר, המטרה המרכזית של הטיפול אצל קלינאית התקשורת היא לאפשר לילדכם הבעה שפתית ותקשורת בינאישית טובות יותר.
  • התאמתם של  אמצעי תקשורת תומכת חלופית: אצל ילדים הזקוקים לכך יותאמו אמצעים וציוד ייעודיים שיסייעו להם להתגבר על מגבלות שונות, על מנת לפתח תקשורת טובה יותר.

 

 

תהליך הטיפול מול קלינאית תקשורת

  • ביצוע בדיקת שמיעה: לפני תחילת הטיפול אצל קלינאית תקשורת מומלץ לקבל הפנייה מרופא אף אוזן גרון לבדיקת שמיעה, על מנת לשלול או לאתר גורמים פיזיולוגיים להפרעות תקשורת שמקורם בלקויות שמיעה.
  • תהליך האבחון: קלינאית התקשורת אוספת מידע אודות הילד, ההיסטוריה הרפואית וההתפתחותית שלו והקשיים הקיימים מהוריו, מגננות וצוות חינוכי במידת הצורך ובכפוף להסכמת ההורים ומהתרשמותה המקצועית במפגשי הטיפול הראשונים.
  • הרכבת תכנית טיפולית: בעקבות האבחנה מרכיבה קלינאית התקשורת תכנית טיפולית המותאמת באופן אינדיווידואלי לקשיים שעלו מתוך תהליך האבחון ולציפיות ההורים, המסגרת החינוכית והילד עצמו מהטיפול.
  • מפגשים טיפוליים: המפגשים הטיפוליים מתקיימים במרבית המקרים בתדירות של אחת לשבוע, ביום ובשעה קבועים, שמעניקים לילד תחושת רציפות וביטחון.
    המפגשים כוללים לימוד ותרגול של מיומנויות שפה ותקשורת באופן חווייתי ומהנה שמעצים את הילד.
  • תרגול בבית: במרבית המקרים תמליץ קלינאית התקשורת על תרגילים אותם יבצעו ההורים על הילד בבית, על מנת לקדם את הטיפול ולייעל את השגת המטרות שהוגדרו.
  • הדרכת הורים: בחלק מהמקרים יומלץ בעקבות האבחנה על הדרכת הורים, במקביל לטיפול הפרטני בילד או במקומו.
    בגילאים מוקדמים להורים השפעה עצומה על ילדם, ולעתים הדרך הטובה ביותר לעזור לו היא להעניק להם את הכלים הנכונים לכך.

בטיפול נעזרים בתפקודים החזקים של הילד במטרה לפצות על מוקדי הקושי. טיפול קלינאות תקשורת הוא לרב פרטני (אך עשוי להיות גם בזוגות או בקבוצות קטנות, לפי הצורך).
נערך בדרך כלל פעם או פעמיים בשבוע – משך: 45 דק׳ למפגש.
הטיפול כולל לצד יישום התכנית הטיפולית לילד, גם מתן הדרכה להורים ולצוות החינוכי במסגרת הלימודית בה הוא מתפקד. 

אנו רואים חשיבות רבה לנוכחות ההורים בטיפול קלינאית תקשורת, לצורך מעקב אחר ההתפתחות של הילד ולצורך קבלת כלים ליישום ותרגול במסגרת הביתית.

טיפול אצל קלינאית תקשורת לילדים

שאלות נפוצות

ילדים קטנים מבינים הרבה יותר ממה שהם אומרים. בגיל שנה עד שלוש שנים הם מבינים 50-150 מילים יותר ממה שאומרים. כמות המילים שילדים מבינים גדלה בקצב מהיר יותר מכמות המילים שהם אומרים עד שהם מבינים כ- 200 מילים, ואז יש האטה בקצב הוספת המילים בהבנה, ומתחיל שיכלול של ההבעה של המילים שקודם רק הבינו. עד גיל שנתיים אוצר המילים של בנות גדול יותר. בגיל שנה וחצי הילד יודע לומר מעל 25 מילים. אולם, חשוב לציין שישנם הבדלים גדולים בכמות המילים שילדים בני אותו גיל אומרים. עם זאת, חשוב לאתר ולאבחן ילדים עם אוצר מילים קטן בגיל צעיר כדי שבגיל מאוחר יותר לא יפתחו לקות שפה.
קושי בשליפה הוא מצב בו הילד מתקשה לשלוף את המילה אליה הוא מתכוון. הילד יכול לשלוף מילה קרובה עם דמיון במשמעות או בצלילים למילת המטרה. לעיתים הילד יגיד במפורש שהוא אינו זוכר את המילה. יכולות להופיע בדיבורו מילות פקק (אה...זה...כזה...), שימוש במילים כלליות, למשל בפעלים כלליים במקום ספציפיים (לשים במקום ללבוש). קשיים בשליפה יכולים למנוע מהילד להביע באופן רציף וממוקד את רעיונותיו. טיפול קלינאות תקשורת נועד לטפל בקשיי שליפה. אנו מחזקים את הידע הקטגורילי והפונולוגי כדי להקל על הילד לשלוף את המילים, ומקנים לו אסטרטגיות פיצוי לקשיי השליפה (למשל, תיאור המילה החסרה).
חוסר שטף הוא תופעה התפתחותית נורמלית אצל ילדים צעירים (בגילאי 2:6-3 ש'). הוא מתבטא בחזרות על הברות ומילים, הופעת מיליות פקק (אהה...אממ..), אך בניגוד לגמגום הוא אינו מלווה בתנועות לוואי בפנים או בדיבור לחוץ . הילד לא מודע לחוסר השטף בדיבורו. חוסר השטף הטבעי מתאפיין בתנודתיות. במידה ואין רקע של גמגום במשפחה מומלץ להמתין בסבלנות עד שהתופעה תעלם.  אם הילד מגלה תסכול או שהתופעה נמשכת מעל 3 ח', מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת המתמחה בטיפול בהפרעות בשטף הדיבור לצורך התייעצות, הדרכה, ובמקרה הצורך התערבות טיפולית. בתקופות בהן חוסר השטף בולט מומלץ לא להעמיס על הילד בדרישות למלל, לשאול שאלות ממוקדות שהתשובה עליהן קצרה, לתת דגם של דיבור איטי, לתת לילד להתנסות בחוויות של דיבור שוטף: שירים, דיקלומים, משחקי קצב, חזרה על סיפורים קצרים ומוכרים. חשוב לא להעיר לילד, לא להשלים את דבריו, להתייחס לתוכן הדברים ולא לצורה בה הם נאמרים, לשמור על קשר עין והקשבה.
ראשית בשום שיבוש היגוי לא נכון להעיר לילד, אלא לחזור על מה שהוא אמר בהגייה נכונה, כדי לא לתסכל אותו. גיל הרכישה של הצליל "ר" הוא עד גיל 3:6-4. מכאן שבגיל 4:6, מאחר וגיל הרכישה עבר יש להפנות לכיוון טיפול קלינאות תקשורת להערכה וטיפול.
מומלץ לפנות לאבחון קלינאית לאחר גיל 6.

מבולבלים? בחרו את תחומי התפקוד שצריכים חיזוק ונחזור אליכם בהקדם!

מהם תחומי התפקוד שצריכים חיזוק?