לקות בקריאה – זיהוי, אבחון וטיפול

במאמר זה נרחיב ונפרט מהם אותם סימנים העשויים להעלות חשד ללקות בקריאה ונפרט אודות תהליך האבחון הספציפי במסגרת אבחון דידקטי/ פסיכודידקטי ועקרונות טיפוליים במסגרת הוראה מתקנת.
ללא טיפול לקות הקריאה עלולה להוביל לבעיות נלוות מעבר לקשיי הקריאה הראשוניים ולפגוע באופן משני בהתפתחותן של מיומנויות למידה גבוהות יותר, כמו: עיכוב בתהליך הרכישה של כתיב תקין, הנמכה בהבנת הנקרא ופגיעה בכושר ההבעה בכתב‏.
תפקידו של המורה משמעותי בזיהוי אותם קשיים של הילד בכיתה, מתן תמיכה לילד במסגרת הבית ספרית והפנייה לאבחון במידת הצורך.

 

זיהוי סימנים וקשיים שונים

סימנים העשויים להעלות חשד ללקות בקריאה: 

  • קשיים התפתחותיים בשפה בגיל הרך, לצד תפקוד תקין בתפקודים אחרים.
  • קושי בהמשגה בגיל הרך (מושגי יסוד של צבעים, צורות, שמות ספרות). 
  • קושי בלמידת שמות האותיות בגיל הגן.
  • קשיי שליפה בשפה: קושי בשימוש במילה ספציפית, למרות הכרות קודמת עם המילה. 

הקושי בשליפה יכול לבוא לידי ביטוי במס' אופנים: 

  • שימוש במלים הדומות בצליל. 
  • שימוש במלים הקרובות מבחינה סמנטית (תוכן דומה): לדוגמא: במקום לומר "מגבת" – לומר: "מייבשת". 
  • שימוש במלים כלליות – לדוגמא: זה, ההוא. 
  • הסבר במשפט מה היא המילה במקום שימוש בה – לדוגמא: במקום לומר "עץ "– "הדבר הזה שיש בחצר עם ענפים". 
  • קשיים בזיכרון שמיעתי מילולי – זכירת רצפים, שמות, מספרי טלפון וכד'. 

קשיים בתהליכי רכישת הקריאה והכתיבה בכיתות היסוד: 

  • קצב רכישת הקריאה איטי 
  • קושי בהפנמת צלילי העיצורים והתנועות. 
  • היתקעות לאורך זמן בשלב הקריאה המצרפת (קריאת כל הברה בנפרד ללא יכולת מיזוג של הצליליים לכדי מילה ). 
  • פער בהישגים בקצב ובדיוק הקריאה בהשוואה למצופה מבני גילו – קריאה איטית ומשובשת. 
  • קשיים באיות נכון בתהליכי הכתיבה – שגיאות כתיב מעבר למצופה לגיל הילד. הכתיבה הינה תהליך משלים לקריאה. 
    לקות קריאה תבוא לידי ביטוי לעתים בשגיאות כתיב מרובות. 
  • קשיים אפשריים במיומנויות הבנת הנקרא. כשמיומנות הקריאה אינה אוטומטית ודורשת מהתלמיד משאבים רבים, יש קושי בהפניית משאבים להבנת הכתוב והפקת משמעות. 
  • לרוב התלמיד נזקק לתמיכה ותיווך בתהליך רכישת הקריאה, מתקשה להשתחרר משימוש בתומכי זיכרון (רמזים לזכירת העיצורים והתנועות). 
    יש מקרים בהם למרות זיהוי הקשיים בקריאה ומתן תמיכה אינטנסיבית ותיווך לילד, לא נצפה שיפור ברכישת הקריאה בשיטת הלימוד הספציפית. 
  • הימנעות מקריאה – ילדים המסרבים לקרוא בקול רם בכיתה, הורים מדווחים על המנעות מקריאה בשעות הפנאי.

כדי להבחין בין קשיים בקריאה לבין לקות קריאה ספציפית יש צורך באבחון מיומנויות למידה – אבחון דידקטי\ אבחון פסיכודידקטי
במסגרת אבחון כזה נבדקים, בתנאי מעבדה, תיפקודי הקריאה והכתיבה, וכן המנגנונים הקוגנטיביים התומכים בתהליכי אלה. 
רק בתהליך של אבחון דידקטי/ פסיכודידדקטי ניתן לזהות את הגורמים העומדים בבסיס הקשיים הנראים בכתה. 
כאשר נעשית אבחנה מדויקת לגורמים לקשיים בתהליכי הקריאה והכתיבה, ניתן להתאים את תוכנית העבודה המיטבית 
לקשייו של הנבדק. 

אבחון וטיפול

כפי שהברנו קודם, כדי להבחין בין קשיים בקריאה לבין לקות בקריאה יש צורך באבחון דידקטי\ פסיכודידקטי. 
 
האבחון הדידקטי – מטרתו:
  1. זיהוי הגורמים העומדים בבסיס הקשיים הנראים בכתה. 
  2. אבחנה מדויקת  של הגורמים לקשיים בתהליכי הקריאה והכתבה. כן הבחנה בין קשיים בקריאה לבין לקות בקריאה
  3. בניית תוכנית טיפול מיטבית לקשייו של הנבדק.

אבחון דידקטי הינו אבחון הכולל הערכה של היכולת הלימודיות של הילד ומספק תמונה אינטגרטיבית ביחס ליכולות הילד וקשייו.

מסגרת האבחון כשעולה חשד ללקות בקריאה נתמקד בהבטים הבאים:

תפקודי קריאה:

  • איכות קריאה: דיוק, קצב. 
  • תהליכי פענוח – מילות תפל (מלים חסרות משמעות מוכרת שיש לפענח), שליטה באבני יסוד של הקריאה (עיצורים ותנועות). 
  • הבנת הנקרא – היכולת להפיק מידע מטקסט.
מנגנונים שהם בבסיס תהליכי הקריאה:
  1. ערנות פונולוגית – היכולת לבצע מניפולציות של צלילים.
  2. שיום אוטומטי מהיר – יכולת מהירה ומדויקת לשיום יצוגים גרפיים (אותיות וספרות). יכולת זו משרתת את הילד לשטף ודיוק בקריאה.
  3. זיכרון שמיעתי – היכולת לזכור מידע שמיעתי מילולי. יכולת זו עוזרת להבנת הנקרא.
  4. זיכרון עבודה – היכולת לזכור מידע שמיעתי ולבצע עליו מנפולציות.
 כמו כן נתייחס באבחון להיבטים תפקודים נוספים:
  • תפקודי כתיבה – כתב, כתיב  הבעה בכתב, תפקוד גרפומוטורי.
  • תפקודי זיכרון – חזותי ושמיעתי
  • תפקודי קשב
כיצד נטפל בלקות קריאה?
 
התהליך הטיפולי הינו במסגרת טיפול בהוראה מתקנת.
שיטה זו הינה הוראה בגישה מיוחדת, המותאמת ע"י איש הטיפול לדרך הלמידה של הילד ולקשייו הייחודיים, תוך יישום המלצות האבחון הדידקטי.
יש לציין כי הוראה מתקנת אינה מרפאה את ליקוי הקריאה, אלא מסייעת לילד להתקדם ולצמצם פערים ע"י שימוש בערוצים חזקים שלו או שימוש בדרכים חלופיות.
 
דגשים לטיפול: 
ביסוס מודעות פונולוגית ברמת פונמות. ניתן להעזר בתמונות, משחקים ובחוברת "טיפוח מודעות פונולוגית אצל ילדים" מאת מרלין י. אדמס, ובספר "מודעות פונולוגית" מאת הילרי הרצברג.
ביסוס השליטה באבני היסוד החסרות בעברית באמצעות מתן רמזים סמנטיים וחזותיים לזכירת התנועות. 
פיתוח אוטומטיזציה בקידוד באמצעות משחקים לקריאת מילות תפל, המצאת שמות שונים, איתור שמות זרים באטלס.
חשיפה רבה לטקסטים, הברקת מילים טרום הקריאה, זיהוי המילים בטקסט וסימונן, הכתבות.
טיפול בטעויות כתיב באמצעות הקנית החוקיות והרחבת הידע האורתוגרפי: חשיפה רבה לכתב, שימוש במאיית במחשב, לימוד בע"פ של מילים מיוחדות, הקניית תבניות לשוניות שכיחות וחוקים לשוניים (לדוגמה פעלים מבניין התפעל, סיומת יו בשייכות – ספריו, סיומת רבים  – ים וכדומה). 
לימוד חוקי כתיב באמצעות עבודה על קבוצות מילים, משפחות מילים, מוספיות ותבניות לשון קבועות. 
קידום שטף הקריאה.
התאמות לימודיות בדרכי הוראה והערכה.
בשל הלקות לעיתים יש צורך בהתאמת שיטת קריאה השונה מזו שמועברת ליתר התלמידים בכיתה, ומתאימה למוקדי הכוח הייחודיים של הילד.