לקויות למידה

לקויות למידה הינן קושי ברכישת מיומנויות  למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי.
מדובר בכ-10% מכלל האוכלוסייה המתמודדים עם לקות למידה כלשהי.
התחום מגדיר קשיים בשלוש מיומנויות היסוד הבסיסיות: קריאה, כתיבה וחשבון ומבוסס על הפער בין ההישגים בפועל לבין ההישגים הצפויים.
אין הכוונה לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות.

לקויות למידה - קשיים וטיפול

ילדים עם לקויות למידה הנם לרוב בעלי פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה, אשר מתקשים באחת או יותר מהמיומנויות האקדמיות. 
קשים אלה עלולים, מן הסתם, לגרום להנמכה בתפקוד בכל מקצועות הלימוד.

לקויות למידה מופיעות בדרך כלל בילדות, במהלך השנים הראשונות של בית הספר היסודי אך בדרך כלל יש להן בסיס מוקדם יותר.
לקויות אלו מופיעות בדרך כלל במהלך השנים הראשונות של בית הספר בהן נדרש הילד ללמידה אינטנסיבית ולרכישת מיומנויות קוגניטיביות רבות כגון קריאה, כתיבה, חשבון וכדומה.

לקויות למידה מתחלקות לסוגים שונים בהתאם ללקות ולתחום הקוגניטיבי שבו היא מתבטאת.
ילדים לקויי למידה יכולים לסבול מלקות למידה
אחת בלבד או משילוב של כמה ליקויי למידה.
לקות הלמידה יכולה להתמיד לאורך כל החיים ויכולה להופיע בשלבי חיים שונים.

הטיפול בלקויות למידה מתבצע במסגרת טיפול בהוראה מתקנת.
מטרת הטיפול ליישם את ההמלצות שניתנו במסגרת אבחון לקויות למידה.

אבחון לקויות למידה

לקויות למידה יכולות להתגלות בשלבים שונים של שילובו של הילד במערכת הלימודית.
סימנים המעידים על לקות למידה עשויים לעלות בגיל הרך, בשלבים הראשונים של רכישת המיומנויות הלימודיות הבסיסיו.
או בשלבים מאוחרים יותר, עם עליית המורכבות של הדרישות הלימודיות, העלייה ברמת הקושי, הצורך בהתבססות על ידע קודם וכדומה.

תהליך אבחון לקויות למידה נעשה לרוב במסגרת אבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי.
במסגרת אבחון לקויות למידה מנסה המאבחנת לקבל תמונה תפקודית רחבה של הילד, הכוללת את נקודות החוזקה והחולשה ומאפייני הלמידה שלו.

מטרת אבחון לקויות למידה לבחון קיומן של לקויות ולהבין את מקור הקושי.
אבחון לקויות למידה מתבצע ע"י מאבחנת דידקטית המומחית בלקויות למידה.
אבחון לקויות למידה מוקדם הינו בעל חשיבות מכרעת בכל הקשור לסיכויי ההתמודדות.

למידע בנושא מימון וסיוע לאבחונים באתר שפ״ינט (משרד החינוך) – בקישור הבא

באילו תחומים יכולה לבוא לידי ביטוי לקות למידה?

לקויות למידה יכולות לבוא לידי ביטוי בקשיים בתחומי התפקוד השונים:

  • תפיסה חזותית ושמיעתית
  • תפקודי זיכרון (חזותי ושמיעתי)
  • תפקודי התארגנות
  • תהליכים שפתיים מורכבים
  • הפרעות בקואורדינציה
  • מיומנויות חברתיות
  • קשב וריכוז
  • תפקודי קריאה
  • תפקודי כתיבה
  • חשבון

מידע נוסף ורחב ניתן למצוא באתר האוניברסיטה העברית בנושא לקויות למידה – בקישור הבא

שאלות נפוצות בנושא לקויות למידה

המקור ללקויות למידה הוא פגיעה במנגנונים נוירולוגיים האחראים על תיפקודים שונים. מקורן של חלק מלקויות הלמידה נעוץ בגורמים גנטיים ובחלקן בשל פגיעה נוירולוגית במנגנונים העומדים בבסיס הלמידה. לדוגמה: פגיעה במוקד האחראי על התחום השפתי - שמיעתי עלולה לגרום ללקות למידה בתחום הקריאה.
לקות למידה מוגדרת כאשר מתקיימים התנאים הבאים: קיים פער משמעותי בתיפקוד לימודי כלשהו (קריאה, כתיבה או חשבון), מזוהה קושי במנגנונים הנוירולוגיים האחראים על תחום הלמידה והפער נשמר על אף מיצוי תהליכי טיפול מתאימים. לדוגמה: ילד אשר קריאתו נמוכה בפער גדול מרמת הקריאות המצופה מגילו, נצפה קושי בעיבוד מידע שמיעתי והקושי נמשך על אף טיפול בריפוי בדיבור ובהוראה מתקנת יוגדר כבעל לקות למידה. לעומת זאת במידה וקיים פער בתיפקודי הלמידה, אך לא נמצא הסבר במנגנונים והילד לא טופל, יתכן שהקושי בתיפקודי הלמידה נובע מסיבות אחרות המשפיעות על התיפקוד, ולא בהכרח מלקות. לדוגמה: קשיי קשב, קשיים רגשים או הוראה לא מתאימה יכולים לגרום לקושי בלמידה.
לקות למידה אינה עוברת מכיוון שהמקור שלה הוא נוירולוגי. עם זאת, ניתן לצמצם את השפעותיה של הלקות. ניתן לעבוד עם הילד לקוי הלמידה בדרכים שונות במטרה לצמצם את הקשיים ולתת כלים עוקפים ללקות. טיפולים כמו ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק, הוראה מותאמת, טיפול בהפרעת קשב וריכוז, טיפול רגשי ועוד יכולים להביא לשיפור בתיפקוד הלימודי של הילד, על אף קיומה של לקות הלמידה. בנוסף מתן התאמות בדרכי הוראה והערכה עשויות לצמצם את חומרת השפעותיה של לקות הלמידה.
לקות למידה היא פגיעה בתיפקודי הלמידה על רקע פגיעה במנגנונים נוירלוגיים העומדים בבסיס הלמידה. ניתן להתמודד איתה בדרכים שונות: טיפולים פארא רפואיים (ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק) הוראה מותאמת טיפול רפואי לתחום הקשב והריכוז טיפול רגשי ובעיקר אמונה ביכולותיו של הילד, חיזוק מוקדי הכוח שלו לצד העיסוק במוקדי הקושי בלמידה. כמו כן הבנה שלקות הלמידה פוגעת בעיקר בתיפקודים בביה"ס. לכן צריך לעבוד על מנת לצמצם את הפגיעה, לחזק מוקדי כוח אחרים בתחומים מחוץ לביה"ס ולהבין שבחייו הבוגרים הילד ימצא את דרכו.
לקות למידה לא מחיבת קיומה של לקות נוספת ולא מחיבת קיומה של הפרעת קשב וריכוז. כמו כן, קיומה של הפרעת קשב וריכוז לא מחיבת קיומה של לקות למידה אחרת. עם זאת, ניתן לראות קומורבידיות (תחלואה נלווית) בין לקות קריאה וקשיים אחרים. בעיקר נמצא מתאם בין לקות קריאה והפרעת קשב וריכוז, ומוערך כי לשתי הפרעות אלה יש גורמי סיכון משותפים. חשוב לעשות, בעזרת אבחון דידקטי, אבחנה ברורה מהו המקור לקושי הנצפה בקריאה על מנת לתת מענה טיפולי מיטבי.
ניתן לאבחן קיומה של לקות למידה מהרגע שהילד נחשף לתיפקודים לימודיים, כלומר מכניסתו לביה"ס. עם זאת, בשל העובדה שלקות למידה ניתנת להשפעה בעזרת טיפולים מתאימים, מומלץ להמתין להגדרת קיומה של לקות למידה לאחר מתן הטיפולים הנדרשים. עם זאת, ניתן לערוך אבחון דידקטי או אבחון פסיכודידטי במטרה לזהות את מקורם של הקשיים בתיפקודים הדידקטיים, על מנת לבנות תכנית עבודה מותאמת כבר בכתות היסוד, ולהתחיל בטיפולים הנדרשים בשלב מוקדם. ככל שהטיפול יוקדם, יעילותו גבוהה יותר ורמת התסכול של הילד בשל קשייו תקטן.