מהי חרדת בחינות? (מהם הגורמים לחרדה, אבחון וטיפול)

חרדת בחינות שייכות לקבוצת הפרעות חרדה. החרדה נובעת מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב מאיים. 
מצב זה עלול להוביל לקשיים בהבנת הבחינה, בשליפת החומר מן הזיכרון ובעיבודו לצורך מתן תשובות.
חרדת הבחינות יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים. ולכן נדרשים אבחון והערכה להתאמת סוג והיקף הטיפול וכדי לשלול גורמים כמו הפרעות נפשיות אחרות.
הטיפול קצר מועד ומתמקד בסימפטום.

מהי חרדת בחינות? 

חרדת בחינות שייכות לקבוצת הפרעות חרדה.
מדובר בתגובת דחק המופיעה במצבים בהם ישנה הערכה של הביצועים.
כתוצאה ממנה התפקוד נפגע ונוצרות מצוקה וחרדה.
מעריכים כי הבעיה מטרידה כ-15% מהתלמידים והסטודנטים. 
חרדת בחינות נובעת מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב מאיים.
קשיים בלמידה לבחינה ובתפקוד פורה במהלכה עלולים להוליד פירוש שלילי של מצב הבחינה וכך לעורר חרדה.
מצב זה עלול להוביל לקשיים בהבנת הבחינה, בשליפת החומר מן הזיכרון ובעיבודו לצורך מתן תשובות. 
חרדת הבחינות עשויה להביא למצוקה רבה, פגיעה בערך העצמי ופגיעה בהישגים הלימודיים, אך טיפול מתאים מביא במרבית המקרים לשיפור משמעותי. 

גורמים לחרדת בחינות ואבחון

ישנם מספר גורמים לחרדת בחינות, אלו המרכזיים שבהם:

  • מאפייני אישיות – כגון פרפקציוניזם, נטייה לאובססיביות, צורך לרצות את הסביבה וקושי לשאת תסכולים.
  • לקויות למידה והפרעות קשב. 
  • לחץ סביבתי בעוצמה גבוהה.  

אבחון:
אבחון קיומה של חרדת בחינות יכול להיעשות ע"י אחד משני הגורמים הבאים: 

  1. פסיכולוג במסגרת הערכה/אבחון פסיכולוגי / פסיכודידקטי
  2. פסיכיאטר

הביטוי של חרדת בחינות

  • מרכיב פיזי – סימפטומים גופניים כגון הזעה, קוצר נשימה, עלייה בקצב הלב, רעד, בחילות, סחרחורות, כאבי ראש, כאבי בטן ושלשולים או עצירות וכדומה. 
  • מרכיב רגשי – תגובה רגשית כגון דאגה, לחץ, מועקה ופחד. 
  • מרכיב התנהגותי – אי שקט, המנעות מלמידה לבחינה, או למידה אינטנסיבית מוגזמת. 
  • מרכיב קוגניטיבי – חוסר יכולת להתרכז ("בלק אאוט"). – מחשבות ואמונות שליליות לגבי הבחינה (כגון: "אני לא אצליח להתמודד עם הבחינה", "אני אכשל"). 

* יכול לבוא לידי ביטוי בתהליך הלמידה לקראת המבחן או במהלכו.

טיפול בחרדת בחינות:

המסגרת הטיפולית יכולה להיות פרטנית או קבוצתית ולרב נעשית ע"י פסיכולוג. הטיפול לרוב ממוקד ומתייחס למספר מרכיבים: 

  • זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה המייצרים חרדה.
    פסיכותרפיה בגישה CBT (טיפול קוגניטיבי – התנהגותי) – מטרתה להכחיד את הסימפטום המפריע לאיכות החיים של המטופל.
    הטיפול נעשה באמצעות התמקדות בשינוי התנהגות ובהחלפת דפוסי חשיבה הפוגעים בתפקוד בדפוסי חשיבה מקדמים.
    אין התייחסות למקור הקשיים אלא לדרך ההתמודדות איתם, משום התמקדותו בסימפטום הטיפול ממוקד וקצר מועד.
  • רכישת מיומנויות למידה שיאפשרו התארגנות טובה יותר. 
  • טכניקות להרגעה עצמית (נשימות, הרפייה, דמיון מודרך, ביופידבק).
  • במידת הצורך – הדרכת הורים על מנת לסייע למשפחה לתמוך בילד ולהעניק לו מעטפת רגשית מתאימה ומקדמת.