ריפוי בעיסוק

ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי – חינוכי – שיקומי, אשר מטרתו לספק לילד ולמשפחתו כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים, בתחומי הלמידה, המשחק, שעות הפנאי ובפעילות החברתית.
מטרת טיפול ריפוי בעיסוק להביא את הילד לתפקוד אופטימלי בחיי היום יום, כך שיאפשר תחושת בטחון עצמי ולהשתלבות בסביבה בהתאם לגילו.
במקביל תפקידו להסביר להורים את טיב קשייו של הילד, לסייע לו במטרה לקדמו, תוך התאמת הסביבה לקשייו.

בדקו אם ילדכם זקוק לאבחון ייעודי ←

תחומי טיפול עיקריים

ויסות ועיבוד חושי:
ויסות חושי הנו תהליך מרכזי של עיבוד מידע הכולל את כל מערכות החושים.
תהליך זה מתייחס ליכולתו של הילד לארגן את תגובותיו
לגרייה באופן מותאם.
מערכת העצבים המרכזית קולטת את הגירויים הבאים מהמערכות החושיות-תנועתיות, מעבירה אותם למוח,
שם הם מפוענחים, מעובדים ומאורגנים ליצירת תגובה הסתגלותית המתאימה לאופי הגירוי ולסביבה.
תהליך הוויסות מאפשר לפרט להשיג רמה אופטימלית של פעילות ולהתאים את עצמו לאתגרים של חיי היומיום.

מוטוריקה גסה ועדינה:
מוטוריקה גסה – פעילויות תנועתיות המערבות מס' רב של קבוצות שרירים, בדרך כלל בתנועות גדולות. כתפיים, גוו, רגליים.
כוללת פעילויות כגון ריצה, קפיצה, משחקי כדור, פעילות בחצר עם מתקנים.
מוטוריקה עדינה – תנועה המערבת מס' קטן של קבוצות שרירים בידיים, בדרך כלל בתנועות קטנות, עדינות ומדויקות.
כוללת פעילויות
כגון: גזירה, השחלה, משחקים עדינים, לעיסה.

גרפו מוטוריקה:
היכולת להשתמש בכלי כתיבה בצורה המתאימה לגיל ההתפתחותי בו נמצא הילד.
אחיזה בשלה מצריכה הפרדת תנועה יעילה, יד מיוצבת, אחיזה מותאמת גיל המאפשרת מניפולציה בכלי הכתיבה ופעילות ממושכת ללא התעייפות.

תפיסה חזותית:
התפיסה הינה תהליך באמצעותו מארגן האדם ומפרש את הגירויים שהוא מקבל מסביבתו החיצונית והפנימית, באמצעות חושיו.
התפיסה הופכת יעילה יותר כאשר מידע מתקבל סימולטנית מכל החושים באמצעות התכלול הבין-חושי.

התארגנות:
היכולת לפעול בצורה היעילה ביותר מבחינת זמן, מקום, סדר העבודה וסביבת העבודה.
ילדים רבים מתקשים בארגון הזמן,
בקביעת סדר העדיפויות לעיסוקים השונים, בארגון סביבת הפעילות ובסדר וארגון הפעילות.

תפקודי ADL – תפקודי היום יום:
היכולת לפעול בצורה עצמאית בכל הקשור לתפקודי יומיומיים של אכילה, לבישה והסרת בגדים, נעילת נעליים ושריכת שרוכים, נקיון הגוף, ניידות ועוד.

מתי כדאי לפנות לאבחון ריפוי בעיסוק?

מרפאה בעיסוק מומחית בתחום הילדים צריכה להיות בעלת הכשרה אקדמית ומקצועית מתאימה.
יש לציין כי ישנן תתי התמחויות גם בתחום הילדים וטרם יוצאים לדרך יש לוודא הכשרה של מרפאה בעיסוק מתאימה לצורך של הילד.

להלן תיאור ליקויים שונים המעלים חשד לקושי תפקודי, בעתיו נכון להכניס מרפאה בעיסוק לתמונה לצורך הערכה תפקודית:

ליקויים בוויסות תחושת המגע:

  • הרתעות ממגע פיזי או לחילופין חיפוש מתמיד אחר מגע.
  • היבהלות ממגע בלתי צפוי.
  • קושי במפגש עם מרקמים שונים של בדים.
  • הימנעות ממשחק בחומרים: חול, צבעי אצבעות, פלסטלינה, חימר, דבק.

ליקויים במוטוריקה גסה:

  • סרבול בתנועות הגוף/ הימנעות מפעילות מוטורית (טיפוס, נידנוד, קפיצה, מתקני חצר).
  • היתקלות באנשים וחפצים.                                   
  • קושי לבצע משימות הדורשות תיאום בין שני צידי הגוף/ בין אברי הגוף. 
  • קושי עם משימות של תזמון ורצף כגון התמסרות בכדור, קפיצה בחבל וכו'. 
  • בישיבה יציבה לקויה – גב כפוף, תנועתיות מרובה.

ליקויים במוטוריקה עדינה וגרפו מוטוריקה:

  • מאמץ מוטורי מוגבר, ו/או התעייפות.
  • שימוש בכוח לא מותאם למשימות.
  • אחיזת עיפרון או מספריים בצורה לא יעילה, המקשה על פעילות רציפה ותוצרים נמוכים.
  • סרבול כללי וקושי לדייק בגזירה, השחלה, בנייה וציור מכוון.
  • הימנעות מהתמודדות של פעילויות של מוטוריקה עדינה (גזירה, יצירה) וגרפומוטוריקה.

ליקויים בתפיסה חזותית:

  • קושי להבחין בין דומה לשונה.
  • קושי להבחין בכיוונים, קושי בבניית השלם עפ"י חלקיו.
  • קושי בהתמצאות במרחב.
  • קושי בזיכרון חזותי.