תפקודי התארגנות – מהם? איך באים לידי ביטוי בכיתה?

התארגנות מוגדרת כיכולתו של הילד לארגן את מחשבותיו בסדר שיאפשר לו לבצע פעילות ברצף נכון של שלבי העבודה ובתזמון מתואם.
לקשיים בהתארגנות השפעה נרחבת על כל תפקודי היום-יום, בבית, בחברה ובבית הספר.
עלינו לעזור לילד עם קשיי התארגנות לפתח אסטרטגיות שיעזרו לו להתארגן באופן יעיל ותפקודי במסגרות השונות.

תפקודי התארגנות - מהם? 

מהם אותם תפקודי התארגנות? איך באים לידי ביטוי? איך נעזור לתלמיד שלנו בכיתה? איך נשפר את תפקודי ההתארגנות שלו?
 התארגנות מוגדרת כיכולתו של האדם לארגן את מחשבותיו בסדר שיאפשר לו לבצע פעילות ברצף נכון של שלבי העבודה ובתזמון מתואם.
לקשיים בהתארגנות השפעה נרחבת על כל תפקודי היום-יום, בבית, בחברה ובבית הספר.
 
עלינו לעזור לילד עם קשיי התארגנות לפתח אסטרטגיות שיעזרו לו להתארגן באופן יעיל ותפקודי במסגרות השונות.

כיצד נראה ילד בבי"ס עם קשיי התארגנות?

– מגיע עם ילקוט לא מאורגן, שוכח חלק מהציוד בבית, מאבד ציוד.
– הציוד האישי מבולגן על כל השולחן, קרוע, מלוכלך.
– מתעמת עם הסובבים.
– מתקשה ברכישת החומר – אסטרטגיות לא יעילות.
– מתנסח בצורה לא מאורגנת בכתב ובע"פ.
– תיפקוד לימודי לקוי – לא מבצע משימות, מגיש עבודות באיחור, שוכח ללמוד למבחנים.
– קשיים בתהליכי זכירה בשל חוסר ארגון בתהליכי החשיבה.
– דפוס עבודה אקראי ולא שיטתי.
– נע בחוסר שקט.
– לא עומד בקצב.
– שכחנות, פזרנות, דחיינות.
– מתוסכל, מתנתק, "מרים ידיים".

איך נשפר איך תפקודי ההתארגנות שלו?

שיפור תפקודי הארגון ע"י הבנייה, הקניית הרגלי התארגנות בכיתה, תיווך  וסדר חיצוני.
כמו כן הבנייה וארגון תהליכי למידה וחשיבה לשיפור יעילות הלמידה.
סדר יום צפוי עד כמה שניתן – ניתן לרשום את מערכת השעות לאותו יום על הלוח או לשים על שולחנו של הילד. 
הטרמה- אם סדר היום עומד להשתנות יש לתת הרבה הקדמות והכנות מראש לקראת השינוי והחריגה מהשיגרה.
כללי כיתה ברורים – כללים שמבהירים את ציפיות המורה מהם – יש ליצור כללים ולרשום אותם במקום בולט.
הילד יכול להירגע במעט כאשר הוא יודע מה מצופה ממנו. שגרה וחזרתיות יוצרים הרגשת בטחון ורוגע.
חיזרו על דבריכם שוב ושוב כדי להזכיר לילדים
מהי המסגרת והכללים בה.
 
התאמת דרכי הוראה של המורה בכיתה:
– פירוק משימות ליחידות קטנות מבחינת התוכן והזמן.
– הוראות מפורקות, ברורות וקצרות.
– מתן הוראות כתובות בנוסף להוראות מילוליות.
– מתן דוגמאות למשימות מורכבות.
– שימוש באמצעי המחשה חזותים (תמונות, תרשימי זרימה וכו').
 
הקניית הרגלים בשיעורי בית:
– מיקום מתאים וקבוע.
– שולחן בגובה מותאם – רגליים נוגעות ברצפה.
– עזרה בהסבר המטלות.
– תכנון זמן לצורך הכנת שיעורי בית, תוך הגדרת הזמן המוקצב להכנתם.   
– ניתן להיעזר בשעון, סטופר או שעון חול. 
– בדיקה משותפת הורה-ילד.
לימוד כישורי ארגון בכיתה         
בשל הקושי בהבנייה עצמית יש לעזור לתלמידים לבנות סביבת לימודי מובנית:
– יש לסייע לילד לארגן את ציודו הלימודי ולאמן אותו בכך. מיקום קבוע של הציוד רוטינות בכיתה לשמירת חפצים: ספרים, עפרונות ומעילים על מנת שהילדים ימצאו אותם בקלות.
– לוודא שהתלמיד רשם נכון את שיעורי הבית (ניתן להדביק פתקי אזכור על הקלסר או הספר לגבי שיעורים). לתלמידים שמתקשים ניתן לרשום עבורם ביומנם.
– שימוש בעזרת רשימות, טבלאות.
– פירוק משימות ארוכות ומורכבות למשימות קצרות.
– עשיית פעולות תוך מודעות למשך הזמן (רישום זמן התחלתי וסופי, שימוש במדי זמן שונים).
– מתן חיזוקים חיוביים על עמידה בלו"ז וסיום מטלות.
– סידור הקלסרים למקצועות השונים באופן ברור: חומר חדש בצד אחד ועבודות גמורות לפי הסדר ותוצאות המבחנים בצד השני.
 
הדגמה של שיטות יעילות לעבודה:
– לימוד בקרה על תוצרי עבודתם – איך לעקוב אחר טיב ביצועיהם והאם הושלמו. יש להשתמש במשוב שיכול לסייע לילד לקבל תובנה והבנה עצמית. שאלות כמו: "איך לדעתך יכולת לומר זאת אחרת"? 
– תכנון סדרי עדיפויות כיצד לסיים מטלות.
– דרך איסוף החומרים הדרושים למטלה במטרה ללמוד לתכנן מראש.
– נטרול גורמים המסיחים את הדעת.
– רישום תקין של השיעורים ביומן.
– מתן לוח זמנים למבחנים ועבודות.
– ארגון סביבת העבודה של הילד כגון: ארגון השולחן.
ארגון הלמידה בשעור:
– הצגת מבנה השיעור בתחילתו לשיפור ההתמצאות.
– בשל קשיי ארגון ולמידה אפיזודית, מומלץ על יצירת קישור חזותי ושמיעתי בין השיעורים הנלמדים באותו תחום, לדוגמה: פתיחת כל שיעור באזכור הנושא שנלמד בשיעור הקודם באותו תחום וליווי הלמידה בייצוג חזותי (מיפוי, טבלה או סכמה) כולל של הנושא הנלמד.
– ארגון המידע על הלוח באופן מתוכנן ומובנה.
– הקנייה והכוונה לשימוש באסטרטגיות למידה ועבודה, לשיפור התפקוד הלימודי (אסטרטגיות קריאה, הדגשת מידע חשוב, סיכום מידע במיפוי או בטבלה, תכנון למידה לקראת מבחן, תכנון זמן, מיפויים נושאיים, תבניות להבעה בכתב), אסטרטגיות זכירה ע"פ קטגוריות.
– תכנון זמן במהלך היום, תוך הגדרת מטרות, קביעת סדר פעולות, הערכה והקצאת זמן מראש לכל פעילות, התמודדות עם שינויים צפויים וארגון סביבת עבודה מתאימה. כמו כן, בהמשך, מומלץ להכין תכנון שבועי/ חודשי לתקופות עמוסות אירועים או בחינות.
 
למידה מאורגנת בשלבים לקראת מבחן
– התארגנות ואיסוף החומרים ללמידה לבחינה מספר ימים לפני הבחינה.
– תכנון וחלוקת זמן הלמידה לבחינה.
– קריאת חומר/ סיכום של הנושא מהספר ו/או מהמחברת.
– כיווץ החומר וכתיבת ראשי פרקים ורעיונות מרכזיים בלבד. 
 
חיזוק רגשי על התארגנות יעילה:
– כשהילד מגיע מוכן עם שיעורי בית.
– כשמתארגן היטב למשימה.
– מתן משימות המזמנות הצלחה, לצורך חיזוק הערך העצמי כלומד.