תפקיד הגננת באיתור "אורות אדומים" בתפקודי ידיים

בשנים הראשונות לחייו של הילד נלמדות רוב הפעולות והמיומנויות הבסיסיות של חיי יוםיום.
מסגרת הגן מזמנת לילד מגוון רחב מאוד של התנסויות, המערבות תפקודי ידיים.
פעילויות רבות בגילאי הגן מבוססות על תפקודי ידיים, ושליטה בתפקודי כף היד.
לגננת תפקיד משמעותי באיתור מוקדם של הילדים המתקשים בפעילויות אלו.
מאמר זה מצייד את הגננת בכלים לתצפית על תפקוד הילד והעלאת הצורך בהפנייה לאבחון. 

למה חשוב לאתר בשלב מוקדם?

ההתפתחות המוטורית של ילדינו בשנים הראשונות לחייהם הנה בעלת חשיבות והשפעה ניכרת על אופן התפקוד בגיל בוגר יותר.
בשנים הראשונות לחייו של הילד נלמדות רוב הפעולות והמיומנויות הבסיסיות של חיי יום-יום.
פעילויות רבות בחיי היום יום מבוססות על תפקודי ידיים, המאפשרים ביצוע פעולת מדויקות ומבודדות.

על מנת להפיק תנועות מבודדות וקואורדינטיביות ותוצר יעיל, נדרשים תאום עין יד , תאום בילטרלי (של שתי הידיים ביחד), יכולת תכנון וארגון תנועה (פרקסיס), הפרדת תנועות האצבעות, ויסות כוח ותיאום בין שרירים.

השגת שליטה בתפקודי כף היד בביצוע פעילויות היום יום ובמגוון רחב של משימות במסגרת הגן ובית הספר תלוייה ברכישה של תנועה מיומנת.
פעולות כמו: אחיזת כלי מאכל, חיתוך, לבוש, רכיסת כפתורים, קשירת שרוכים, פתיחת ברז, פתיחת דלת, ציור, כתיבה, השחלה נעשות באמצעות כפות הידיים והן אלה אשר מאפשרות לילד ולאדם המבוגר להסתגל לסביבתו, ללמוד, לשחק ועוד.
התפתחות תקינה בתחום זה וחשיפה לפעילויות מותאמות, תביא לביצוע טוב של משימות יומיומיות, מיומנויות משחק ומיומנויות למידה כמו ציור וכתיבה.

ישנם ילדים שעבורם הרכישה של מיומנויות מוטוריות עדינות מהווה תהליך קשה ומתסכל.
ילדים אלה אינם מסוגלים להשיג את רמת המומחיות המצופה מילדים בני גילם.
במצבים אלו הדבר יכול להשפיע על הדימוי העצמי שלהם, על פיתוח כישורים וקשרים חברתיים, התנהגות והישגים אקדמיים.

מכאן החשיבות המרובה לאיתור ילדים המתקשים בפעילויות אלו ובהתערבות בשלב מוקדם.

חשיבות ההתבוננות מהצד

מסגרת הגן מזמנת לילד מגוון רחב מאוד של התנסויות, המערבות תפקודי ידיים וצורך בשליטה במיומנויות שונות. 
מכאן היתרון המשמעותי של הגננת בראייה רחבה של תפקוד נורמטיבי של הילד בסביבת הגן.
כפועל יוצא הגננת יכולה לראות ביתר קלות  את הילד המתקשה, בהתמודדותו עם המשימות במסגרת הגנית. 

איתור מוקדם של הילדים המתקשים בפעילויות אלו והתערבות מתאימה תמנע צבירת פערים, הימנעות של הילד מהתמודדות ופגיעה בדימוי ובביטחון העצמי של הילד. 

בתצפית על הילד יש חשיבות להתייחס לשלושה מישורים:

  1. האופן בו הילד פועל
  2. איכות הביצוע
  3. התוצרים 
כל אלו יאפשרו מיקוד הצורך בהפנייה לאבחון או התערבות טיפולית של מרפאה בעיסוק, המומחית בתחום זה.

 

להלן מספר נקודות מרכזיות להתבוננות:
  • בישיבה – יציבה לקויוה (גו כפוף, תנועתיות)
  • הימנעות בפעילויות יצירה
  • הימנעות מפעילויות המערבות שימוש בידיים כגון חיבור חלקי פאזל, השחלות, משחקי בנייה, גזירה  וכד')
  • סרבול כללי בתפקודי ידיים.
  • אחיזת מספרים לא בשלה, קושי בתיאום בין הידיים ואיכות תוצרים נמוכה לגיל.
  • קושי במניפולציות עם חפצים קטנים.
  • חוסר גיבוש יד דומיננטית (בהתאם למצופה בגיל הילד).
  • קושי באכילה בעזרת סכו"ם או העדפה לאכילה עם הידיים.
  • השקעת מאמץ מוטורי מוגבר, ו/או התעייפות.
  • שימוש לא מותאם בכוח ביחס לפעילות הנדרשת מהילד.
  • אחיזת עיפרון לא תפקודית.
  • איכות תוצרים גרפומוטוריים ירודה (קושי בציור פיגורטיבי, דלות בפרטים, איכות קו ירודה).
  • קושי בהעתקת צורות יסוד ביחס לגיל. 

חשוב לדעת!

 באבחון בריפוי בעיסוק נעשה  שימוש בכלי אבחון סטנדרטיים, תצפיות ושאלונים מתוך מטרה לבצע הערכה רחבה וכוללת, תוך התייחסות לתחומים רבים: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה וגרפומוטוריקה, וויסות חושי, תפיסה וקוגניציה (למידה, חשיבה), התארגנות ביומיום (לבוש, רחצה, אכילה) ועוד.
* ההערכה מותאמת אישית לכל ילד, בהתאם לסיבת ההפניה, לגיל הילד ולמטרת האבחון.
* בסיכום התהליך המרפאה בעיסוק שוקלת הצורך בטיפול/ מעקב או הדרכת הורים.