מהי חרדת בחינות?
חרדת בחינות שייכות לקבוצת הפרעות חרדה. החרדה נובעת מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב מאיים.
קשיים בלמידה לבחינה ובתפקוד פורה במהלכה עלולים להוליד פירוש שלילי של מצב הבחינה וכך לעורר חרדה.
מצב זה עלול להוביל לקשיים בהבנת הבחינה, בשליפת החומר מן הזיכרון ובעיבודו לצורך מתן תשובות.
חרדת הבחינות יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים.
מעריכים כי הבעיה מטרידה כ-15% מהתלמידים והסטודנטים.
חרדת הבחינות עשויה להביא למצוקה רבה, פגיעה בערך העצמי ופגיעה בהישגים הלימודיים, ולכן נדרשים אבחון והערכה להתאמת סוג והיקף הטיפול וכדי לשלול גורמים כמו הפרעות נפשיות אחרות.
הטיפול קצר מועד, מתמקד בסימפטום ומביא במרבית המקרים לשיפור משמעותי.
גורמים לחרדת בחינות ואבחון
ישנם מספר גורמים לחרדת בחינות, אלו המרכזיים שבהם:
- מאפייני אישיות – כגון פרפקציוניזם, נטייה לאובססיביות, צורך לרצות את הסביבה וקושי לשאת תסכולים.
- לקויות למידה והפרעות קשב.
- לחץ סביבתי בעוצמה גבוהה.
אבחון:
אבחון קיומה של חרדת בחינות יכול להיעשות ע"י אחד משני הגורמים הבאים:
- פסיכולוג במסגרת הערכה/אבחון פסיכולוגי / פסיכודידקטי
- פסיכיאטר
הביטוי של חרדת בחינות
- מרכיב פיזי – סימפטומים גופניים כגון הזעה, קוצר נשימה, עלייה בקצב הלב, רעד, בחילות, סחרחורות, כאבי ראש, כאבי בטן ושלשולים או עצירות וכדומה.
- מרכיב רגשי – תגובה רגשית כגון דאגה, לחץ, מועקה ופחד.
- מרכיב התנהגותי – אי שקט, המנעות מלמידה לבחינה, או למידה אינטנסיבית מוגזמת.
- מרכיב קוגניטיבי – חוסר יכולת להתרכז ("בלק אאוט"). – מחשבות ואמונות שליליות לגבי הבחינה (כגון: "אני לא אצליח להתמודד עם הבחינה", "אני אכשל").
* יכול לבוא לידי ביטוי בתהליך הלמידה לקראת המבחן או במהלכו.
טיפול בחרדת בחינות
המסגרת הטיפולית יכולה להיות פרטנית או קבוצתית ולרב נעשית ע"י פסיכולוג. הטיפול לרוב ממוקד ומתייחס למספר מרכיבים:
- זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה המייצרים חרדה.
פסיכותרפיה בגישה CBT (טיפול קוגניטיבי – התנהגותי) – מטרתה להכחיד את הסימפטום המפריע לאיכות החיים של המטופל.
הטיפול נעשה באמצעות התמקדות בשינוי התנהגות ובהחלפת דפוסי חשיבה הפוגעים בתפקוד בדפוסי חשיבה מקדמים.
אין התייחסות למקור הקשיים אלא לדרך ההתמודדות איתם, משום התמקדותו בסימפטום הטיפול ממוקד וקצר מועד. - רכישת מיומנויות למידה שיאפשרו התארגנות טובה יותר.
- טכניקות להרגעה עצמית (נשימות, הרפייה, דמיון מודרך, ביופידבק).
- במידת הצורך – הדרכת הורים על מנת לסייע למשפחה לתמוך בילד ולהעניק לו מעטפת רגשית מתאימה ומקדמת.
חרדת בחינות בכיתה - מה ניתן לעשות?
עם זאת יש לאיש החינוך הכח והיכולת להוריד את מפלס החרדה בכיתה ולסייע לתלמידים הסובלים מרמות גבוהות של חרדה.
להלן כלים ליישום במסגרת הכיתה:
- "אווירה מקבלת" – למרות הלחץ להישגים המופעל על המורה מכל עבר (משרד החינוך, הנהלת בית הספר, מורים אחרים, הורים ועוד…).
יש לזכור כי אוירה מלחיצה עלולה ליצור דווקא אפקט שלילי, שיצור מירמור אצל התלמידים וינמיך הישגים.
אוירה מקבלת, השמת דגש על למידה לשם למידה ("למידה משמעותית"), תאפשר לתלמידים חיבור לחומר ולמידה לאורך השנה ולא רק לקראת מבחנים.
אם נזכור לעודד שאלות, אפילו שאלות "טיפשיות", נמנע ממצב בו תלמידים אינם מבינים חומר בסיסי, ועל כן מתקשים להתקדם ונקלעים למעגל של בושה וחרדה. - חרדת בחינות נשענת על האמונה שהמבחן הוא "גורלי" ו"חד פעמי" ועל כן "כשלון=אסון".
מומלץ לחלק את המבחן לכמה חלקים במועדים שונים.
כך ניתנת ההזדמנות לתלמידים להתנסות במבחנים ולחלק את הלמידה ומופחת הלחץ סביב כל מבחן.
כמו כן חשובה מאד בהקשר זה האפשרות ל"תיקון".
כלומר, יצירת מצב בו במידה ותלמיד נכשל במבחן הוא יכול להגיש למורה מבחן מתוקן, להיבחן שוב או לשבת עם המורה ולשוחח על שגיאותיו על מנת שהמורה יתרשם אם מדובר בחוסר ידע או בחרדה.
- דרכי הערכה חלופיות – דרך נוספת להפחית את ההתמקדות השלילית במבחן ולאפשר אופנים נוספים לבטא ידע היא הערכה חלופית.
הערכה כזו מתבססת על עבודות, מתן נקודות בונוס על השתתפות בכיתה/עזרה לימודית לחבר/הכנת שיעורי בית "רשות" או תרגול נוסף המוצג כאופציונלי וכד'.
כאשר המבחן מוצג כדרך נוספת ולא יחידה להיות מוערך הוא הופך פחות מאיים.
- תרגול – מכיוון שתרגול מפחית חרדה, מומלץ על עריכת בחנים קצרים ללא ציון או לבדיקה עצמית.
זאת לצורך היכרות עם סגנון המבחנים של המורה הספציפי ולמידה הדרגתית. - זיהוי תלמידים הסובלים מחרדת מבחנים:
– יש לשים לב לתלמידים המפגינים מצוקה רבה לקראת/בזמן מבחנים, כגון דיווח על סימפטומים פיזיים, בכי, הימנעות מהגעה למבחנים וכד'.
– לשים לב לתלמידים אשר באופן עקבי מתלוננים על פער בין הידע שלהם לבין ציוניהם.
במקרה כזה מומלץ לשתף את מחנך הכיתה ואת ההורים, ולהמליץ במקרה הצורך על פנייה לפסיכולוג חינוכי לצורך הערכה/טיפול.
בינתיים – תלמיד אשר ירגיש שהמורה שלו מכיר בחרדה, מקבל אותה ומבין שהיא פוגעת בהישגים, יחוש בטוח יותר, ומכאן נסללת הדרך לשיפור מהיר וקל יותר.
למורה תפקיד משמעותי בזיהוי חרדת בחינות, בהפנייה לטיפול ובליווי הילד במהלכו, והסיפוק שבתהליך זה הוא רב.
טלי ברקאי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מרכז "צעד צעד"
