מה כולל אבחון פסיכודיאגנוסטי?
- ראיון אישי מקיף
- מבחני אינטליגנציה
- מבחנים השלכתיים (רורשאך, מבחן ציורים וכן הלאה) מהם ניתן ללמוד על עולמו הרגשי של הנבדק: התכנים הרגשיים שמעסיקים אותו, הדימוי העצמי שלו, יחסיו הבין-אישיים ועוד.
באילו מקרים יש לערוך אבחון פסיכודיאגנוסטי?
- כשיש צורך בהבנה רחבה יותר של מקורות הקושי של הילד.
- כשיש סימני שאלה לגבי מרכיבים אישיותיים/ פתולוגיות נפשיות של הנבדק והתאמת דרכי טיפול.
- חשד להפרעות בתקשורת (במקביל להערכה פסיכיאטרית).
- להכרה ע"י גופים כמו ביטוח לאומי.
מהי מטרת אבחון פסיכודיאגנוסטי?
- בניית פרופיל של הילד תוך התייחסות לתחום האינטליגנציה, הקוגניציה, ההתנהגות והתפקוד הרגשי, ויחסי הגומלים ביניהם.
- בחינת תחומי החוזק של הילד – המשאבים העומדים לרשותו להתמודדות מחד ומוקדי הקושי מאידך.
- בסיס להתערבות וקידום בתחום הקוגניטיבי והרגשי. במידת הצורך מפנה להעמקת אבחון/ טיפול.
אבחון פסיכודיאגנוסטי - השלבים
- שליחת שאלונים למילוי להורים ולמסגרת הלימודית של הילד (שאלון גננת/ מורה).
- שיחה של הפסיכולוגית עם ההורים לצורך קבלת תמונה תפקודית מקיפה אודות הילד, יכולותיו וקשייו, תוך התייחסות להיסטוריה ההתפתחותית שלו.
- התהליך האבחוני של הילד לבדיקת ההיבטים הקוגניטיביים והרגשיים. תהליך זה נחלק לשני מפגשים שונים (כשעתיים וחצי כל מפגש).
- מפגש סיכום התהליך: שיחה של הפסיכולוגית עם ההורים לקבלת ממצאי האבחון, מסקנותיו והמלצות ליישום. במפגש זה מועברים להורים ממצאי האבחון, מסקנותיו והמלצות להמשך.
- הכנת דוח מקיף מלווה את התהליך, וכולל המלצות להורים והפנייה לגורמי אבחון/טיפול נוספים במידת הצורך.