אוטיזם (לקות תקשורת)

• רמת התפקוד של כל אחד בכל אחד מהתחומים שונה ויוצרת מגוון של דפוסי התנהגות רחב מאוד. לכן מדובר באבחנה אחת, אבל ברמות תפקוד והתנהגות שונות.
• התסמינים שונים בין ילד אחד לשני ובחומרת הביטוי שלהם בכל תחום ומכאן השונות הגדולה מילד לילד על הספקטרום.
• ניתן לראות חלק ניכר מהסימנים האופייניים לספקטרום האוטיסטי עד גיל שנתיים בחיי הילד. הסימנים הבולטים ביותר הם: קשר עין לא תקין, היעדר הצבעה, מיעוט תקשורת חברתית וחוסר עניין בסביבה לצד התנהגות סנסורית או סטריאוטיפית לא תקינה.
• כשליש מהילדים יתפתחו באורח תקין עד גיל שנה וחצי ויגלו נסיגה או עצירה בהתפתחות.

• קושי ביצירת קשר קשר עין
• קושי לפתח יחסים עם בני קבוצת הגיל ברמה המתאימה לגיל ההתפתחותי.
• חוסר בחיפוש ספונטני בשיתוף של האחר בהנאה הדדית, תחומי עניין או הישגים.

אצל רוב הילדים מתואר ליקוי בהתפתחות השפה ובתקשורת הלא מילולית אשר גורם להורים להביא את הילד להערכה התפתחותית ראשונית.

ליקוי בשימוש בתקשורת לא מילולית ומילולית  מאפיין ילדים על הספקטרום האוטיסטי.

• חוסר עניין בפני אדם, מיעוט הסטת מבט מחפץ לאדם, עיניין מועט בפני אדם (קשר עין).
• היעדר הצבעה או מיעוט שימוש בהצבעה.
• היעדר/צמצום מחוות (ג'סטות) והבעות מכוונות לאחר.
• מיעוט בהפקות קוליות (כבסיס למשיכת תשומת לב מהאחר).
• מיעוט שימוש בכוונות תקשורתיות (מיעוט או חוסר בשיתוף הסובבים בתחושות).
• חיקוי קולי או מילולי שאינו לצורך תקשורת.
• שימוש במלל או קוליות שלא לצורך תקשורת.
• היעדר או  מיעוט יוזמה לקשר.
• היעדר או מיעוט של פעילות הדדית, דו כיוונית (היענות ליוזמה).

הבנת השפה:

• חוסר הענות לשפה.
• קשר עין לקוי המונע היענות לפנייה מילולית אליהם.
• יזימה והיענות לפעילות משותפת נמוכה.

רכישת שפה ודיבור:

קיימת שונות רבה בקרב הילדים האוטיסטים ברכישת שפה ודיבור–

• 15%-20% מהילדים על הרצף לא ירכשו דיבור כלל.
• כ-50% ירכשו שפה מלאה ודיבור שוטף (ואף ילמדו להשתמש בשפה לצרכים מגוונים).
• כ-30% מהילדים שפתם תהיה מוגבלת לתקשורת פונקציונלית ולמילוי צרכים מיידיים.

מועד הופעת המילים הראשונות מעוכב מאד אצל מרבית הילדים ומשך למידת השפה ארוך בהרבה יחסית לילדים שהתפתחותם תקינה. מכאן שיהיו עיכוב גם ביצירת צירופים ומשפטים.

ההתנהגות בחלק מלקויות הספקטרום האוטיסטי משקפת את הקושי לקבל שינויים והמשיכה לרוטינות חוזרות ולא בהכרח פונקציונאליות.

• התעסקות מוגברת בתחומי עניין מצומצמים.
• הצמדות  לשגרות פעילות וטקסים.
• התנגדות לשינוי.
• תנועות חוזרות של חלקי גוף (כגון נפנופי ידיים).
• משיכה לתנועה
• שימוש בצעצועים ובחפצים לא לפי הייעוד שלהם

ילדים עם הפרעת תקשורת מגיבים לחוויות חושיות באופן אחר מאשר ילדים בני אותו הגיל.

הפרעות בויסות החושי ותגובות יוצאות דופן לגירויים חושיים אופייניות לחלק ניכר מהילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.

הפגיעה במערכת החושים יכולה להתבטא בשני אופנים:

• תת–רגישות – נטייה להיות עם סף גירוי תחושתי גבוה, כך שחלק גדול מהגירויים בחיי היומיום אינם נקלטים במוח.
• רגישות–יתר – נטייה להיות עם סף גירוי תחושתי נמוך, כך שכל גירוי נקלט במוח בצורה חזקה מידי, מעבר לנורמה וללא סינון יעיל. תגובת הילד לגירוי מיידית לכל גירוי ולו הקטן ביותר, ונצפית התנהגות של רתיעה או לחלופין תוקפנות ועוינות.

הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת החישה השונות: תנועה, שמיעה, ויזואלי ומגע.

יש חשיבות מירבית לאיתור ואבחון מוקדם!!

להורים היכולת לזהות סימני אזהרה מוקדמים, ולהעלות סימני שאלה, מתוך הכרות עם הילד שלהם, התבוננות על ההתנהגויות והקשיים שלו.

להלן מספר אורות אדומים לפנייה לגורם מקצועי:

• חוסר עניין בסביבה.
• היעדר / מיעוט בקשר עין .
• הירתעות ממגע.
• חוסר תגובה כשקוראים בשמו. לא מגיב במבט, הפניית ראש, חיוך,
• היעדר/צמצום מחוות (ג'סטות) והבעות מכוונות לאחר (כגון העדר הצבעה, הושטת יד, נפנוף לשלום).
• מיעוט בהפקת קולות (כבסיס למשיכת תשומת לב מהאחר).
• מיעוט באוצר מילים עד גיל 16 חודשים.
• מיעוט צירופי מילים בעלי משמעות (שאינם חיקוי או חזרה) עד גיל 24 חודשים.
• אובדן שפה, מלמול או מיומנויות חברתיות שנרכשו בכל גיל.

יש חשיבות עליונה לאבחן את הילד בשלבים המוקדמים כשעולים סימני שאלה לקושי תקשורתי, שכן ההפרעה פוגעת בתחומי תפקוד שונים: סנסומוטוריים, קוגניטיביים, שפתיים, תקשורתיים ורגשיים. אבחון והתערבות בשלבים המוקדמים יאפשרו פרוגנוזה טובה יותר.

הטיפול בילד על הספקטרום האוטיסטי צריך להיות טיפול מערכתי ואינטגרטיבי, בשל הפגיעה במגוון תחומי תפקוד: שפה, תקשורת, משחק, קוגניציה, מוטוריקה גסה ועדינה, כישורי חיים וחיברות.

יש חשיבות לסייע לילד לפתח מיומנויות שיאפשרו לו הסתגלות לדרישות הסביבה בה הוא מתפקד, תוך שימת דגש על התפתחות קשר משמעותי והדדיות.

יתרון משמעותי לטיפול בילד על הרצף האוטיסטי במסגרת רב תחומית, הלוקחת בחשבון את מגוון קשייו של הילד, תוך עבודה אינטגרטיבית של אנשי הצוות סביב צרכי הילד.

הטיפולים כוללים:

• קלינאות תקשורת (מיומנויות שפה, מיומנויות תקשורת)
• ריפוי בעיסוק (מוטוריקה, ADL)
• טיפול רגשי: טיפול פסיכולוגי, טיפול באומנויות ( טיפול באומנות פלסטית, טיפול במוסיקה, תרפיה בתנועה ודרמה)
• הדרכת הורים
• קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות– תקשורתיות