מתי מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת?
תחומי קושי בהם נכון להכניס קלינאית תקשורת לתמונה לצורך היוועצות מקצועית:
- כשהשפה אינה ממשיכה להתפתח ולהתקדם.
- כשקיים רושם שישנם פערים בין שפתו של הילד לזו של בני גילו.
- כאשר דיבורו של הילד משובש (יחסית לבני גילו) עד כדי כך שאינו מובן לסביבתו.
- כאשר מורגש תסכול מצד הילד על שאינו מצליח להביע את עצמו.
- כשיש שיבושי הגייה למיניהם, משמע כאשר הוגים בצורה משובשת צליל אחד או יותר בהתאם לנורמות באותו גיל.
מקובל כי עד גיל 3 שנים הילד רוכש את הצלילים: ב,פ,מ,נ,ד,ת.
עד גיל 4 הילד רוכש: ר,ל,ק,ג,ו,ח.
עד גיל 6 שנים הילד רוכש את השורקות: ש,ס,ז,צ - בעיות בקצב הדיבור, כגון: גמגום, דיבור חטוף, דיבור איטי וכד'.
- הפרעות קול וצרידות הנובעות מיבלות על מיתרי הקול, פוליפים, בצקות וכו'.
- הפרעות תקשורת כגון: קושי ביצירת קשר עין, דיבור מונוטוני, דיבור פגום, ניתוק מהסביבה.
- כאשר יש חשד לאיחור התפתחותי כללי, לא רק בתחום השפה.
- כאשר יש קושי לארגן מסר מילולי: לשתף בחוויות, לשחזר סיפור ותוכן נלמד.
מאיה סופה - קלינאית תקשורת
קלינאות תקשורת - תחומי טיפול מרכזיים
- שפה: שפה היא מערכת מורכבת, סמלית ומוסכמת המשמשת לצורך תקשורת בין בני אנוש. השפה הינה אמצעי תקשורת ייחודי בין בני אדם, כשבאמצעותה ניתן להביע רצונות, להבהיר כוונות, להצביע על צרכים, להביע רגשות ולהעביר מידע ורעיונות לאדם אחר.
בתחום זה בתוך קלינאות תקשורת נכללות הפרעות של הבנה והבעה, הפרעות ביכולות בתחום הסמנטי (משמעות המילים), הפונולוגי/ מורפולוגי/ תחבירי (מבנה המילים והמשפטים) והפרגמטי (שימוש בשפה בהתאם לנסיבות). - דיבור: מטרת הדיבור היא להביע שפה באמצעות צלילים מוסכמים.
הפקת הדיבור תלויה בהתארגנות תנועתית של מערכת הנשימה להפקה קולית, ביכולת מוטורית ובאבחנה תחושתית של אברי ההיגוי להגיית צלילי דיבור. - שמיעה: השמיעה היא הערוץ המשמעותי ביותר לרכישת שפה מדוברת.
ליקויי שמיעה משפיעים על יכולת זיהוי וההבחנה שלנו בצלילים השונים וכתוצאה מכך גם על יכולת ההבנה וההבעה.
לקויות שמיעה יכולות לנבוע מסיבות רבות – גנטיות, זיהומיות, שימוש בתרופות, חשיפה לרעש, טראומה ומחלות שונות.
- תקשורת: תקשורת היא אינטראקציה בין אנשים, יכולה להיות מילולית ולא מילולית (מילים, מחוות, שפת גוף וכ"ו).
תקשורת היא תהליך הדדי בו מתרחשת העברת מסר מאדם אחד לאדם שני בסביבה מסוימת.
הצורך בתקשורת הינו תנאי מקדים להתפתחות שפה.
תקשורת יעילה ותקינה מאפשרת ליחיד להביע את מכלול כוונותיו החל מצרכים בסיסיים ועד להבעת רעיונות מופשטים ומורכבים. התקשורת היעילה מאפשרת ליחיד להבין את כוונותיו התקשורתיות של הזולת ולפעול באופן מתואם עמו. - הפרעות תקשורת – (PDD – Pervasive Developmental Disorder).
תחת כותרת זו נמצאות הפרעות שונות, העיקריות שבהן – אוטיזם, אספרגר, תסמונת רט, מדובר בקבוצה של הפרעות המופיעות בתחילת ההתפתחות, ומאופיינות בפגיעה בכל תחומי ההתפתחות של הילד: התפתחות שפתית (דיבור והבנת שפה), התפתחות תקשורתית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות תפקודים תחושתיים.
מהם הסימנים המוקדמים אצל ילדים היכולים להצביע על הפרעה בתקשורת?
אתם ההורים מכירים את ילדיכם טוב יותר מכל אחד אחר ולכן אם מתעורר בכם אי שקט כדאי להתייעץ ולפנות לקבלת אבחון קלינאית תקשורת.
קשיים היכולים להצביע על מוקד קושי:
- תחושה שהילד לא פעיל, לא בוכה, לא מתעניין בסביבה, נרתע ממגע או להפך: פעיל מאוד, בוכה הרבה, לא נינוח, מתקשה להירגע ולהתנחם באמצעות המבוגר.
- לא מגיב לקריאה בשמו.
- ממעט להביט בפני אנשים וממעט להפנות את הראש.
- ממעט לחייך כשמחייכים אליו.
- מתעניין בעיקר בחפצים ופחות באנשים ובמקביל אינו יוזם הזמנה לאינטראקציה עם אנשים באמצעים לא מילוליים.
- אינו משתמש בג'סטות – לא מנופף לשלום
מתי יש צורך בטיפול קלינאית תקשורת
- אם ילדכם מתקשה לבטא את עצמו: בין אם הילד לא מצליח להביע את רצונותיו או שאתם מתקשים להבין אותו.
- אם ילדכם נמנע מיצירת קשר עין ומתקשורת עם אחרים: ילד שעסוק בעיקר בעצמו עלול לסבול מהפרעות תקשורת שחשוב לטפל בהן בהקדם האפשרי.
- אם ילדכם אינו עומד בקצב ההתפתחות השפתית המצופה מגילו: לדוגמא ילד בגיל שנה וחצי שעדיין לא מבטא מילה ראשונה, בן שנתיים שעוד לא מצרף שתי מילים, או בהיעדר משפטים מלאים בגיל שלוש.
למאמר אודות אבני התפתחות שפתית מגיל לידה עד גיל 6 - גמגום מעל חודש ימים: במידה וילדכם סובל מגמגום או חוסר רצף בדיבור מעל לחודש ימים מומלץ לפנות לסיוע מקצועי.
- שיבושי הגייה: אם ילדכם משבש את הגייתם של חלק מהעיצורים או ההברות, באופן שחורג מהמצופה לגילו.
- קשיים בהסתגלות לכיתה אלף על רקע שפתי: במידה ויילדכם עולה לכיתה אלף, ואתם צופים שהוא עלול לסבול מקשיי הסתגלות על רקע קושי שפתי.
זקוקים לעזרה מקלינאית תקשורת? בחרו באחד השירותים הבאים
אבחון קלינאית תקשורת
לפני שפונים לטיפול קלינאית תקשורת מומלץ לבצע אבחון קלינאות תקשורת ולהבין את המצב הקיים.
תהליך אבחון קלינאית תקשורת במרכז "צעד צעד" מבוסס על איסוף אינפורמציה מפורטת על אבני הדרך ההתפתחותיות של הילד מההורים, מהמסגרת החינוכית בה נמצא הילד ומדוחות מסכמים מאנשי מקצוע שפגשו אותו.
האבחון יכול להיות מובנה, תוך שימוש בבטריית מבחנים, או פחות מובנה, דרך משחק חופשי, בהתאם ליכולותיו של הילד.
חלק מהילדים מופנים לבדיקת שמיעה כחלק מתהליך האבחון.
מסגרת הזמן המוקדשת לאבחון משתנה ממסגרת אחת לשניה, עם זאת ניתן לחלק את תהליך האבחון ל- 3 מפגשים.
בשני המפגשים הראשונים מעריכה קלינאית תקשורת את יכולותיו וקשייו של הילד בכל אחד מתחומי השפה השונים ומתרשמת מאופן הפקת הדיבור.
המפגש השלישי מיועד לשיחת סיכום עם ההורים במסגרתה קלינאית תקשורת מקבלת אינפורמציה על תפקוד הילד, מסכמת את ממצאי האבחון ומעריכה הצורך בתחילת תהליך טיפולי, הדרכת הורים או מעקב.
טיפול קלינאית תקשורת
טיפול קלינאית תקשורת הינו מפגש חווייתי ומהנה, שמטרתו ליישם את המלצות האבחון שנערך. הטיפול מבוסס על משחק כאמצעי לביצוע התכנית הטיפולית שנקבעה.
התוכנית הטיפולית של קלינאית תקשורת הינה אישית ומותאמת באופן ייחודי לילד ולצרכיו.
הטיפול הוא לרב פרטני (אך עשוי להיות גם בזוגות או בקבוצות קטנות, לפי הצורך), ונערך בדרך כלל פעם או פעמיים בשבוע.
אנו רואים חשיבות רבה לנוכחות ההורים בחדר הטיפולים במסגרת של טיפול קלינאית תקשורת, לצורך מעקב אחר ההתפתחות של הילד ולצורך קבלת כלים ליישום ותרגול במסגרת הביתית.
מטרת הטיפול אצל קלינאית תקשורת
- אבחון הגורמים לקושי השפתי או התקשורתי: ישנן סיבות רבות שעשויות לגרום לקשיים בהבעה השפתית ובתקשורת, וחשוב לאבחן באופן מקצועי מהו הרקע למצב.
- פיתוח הכישורים הלקויים: בהתאם לאבחון, תותאם לילד תכנית טיפולית שתקדם את התפתחותם של הכישורים הלקויים שנמצאים בבסיס הקושי הקיים.
- העצמה וקידום של ילדכם: הטיפול יכוון תמיד להעצמת ביטחונו ודימויו העצמי של ילדכם, וייטע בו הרגשה של התקדמות חיובית.
- שיפור יכולות שפתיות ותקשורתיות: בסופו של דבר, המטרה המרכזית של הטיפול אצל קלינאית התקשורת היא לאפשר לילדכם הבעה שפתית ותקשורת בינאישית טובות יותר.
- התאמתם של אמצעי תקשורת תומכת חלופית: אצל ילדים הזקוקים לכך יותאמו אמצעים וציוד ייעודיים שיסייעו להם להתגבר על מגבלות שונות, על מנת לפתח תקשורת טובה יותר.
תהליך הטיפול מול קלינאית תקשורת
- ביצוע בדיקת שמיעה: לפני תחילת הטיפול אצל קלינאית תקשורת מומלץ לקבל הפנייה מרופא אף אוזן גרון לבדיקת שמיעה, על מנת לשלול או לאתר גורמים פיזיולוגיים להפרעות תקשורת שמקורם בלקויות שמיעה.
- תהליך האבחון: קלינאית התקשורת אוספת מידע אודות הילד, ההיסטוריה הרפואית וההתפתחותית שלו והקשיים הקיימים מהוריו, מגננות וצוות חינוכי במידת הצורך ובכפוף להסכמת ההורים ומהתרשמותה המקצועית במפגשי הטיפול הראשונים.
- הרכבת תכנית טיפולית: בעקבות האבחנה מרכיבה קלינאית התקשורת תכנית טיפולית המותאמת באופן אינדיווידואלי לקשיים שעלו מתוך תהליך האבחון ולציפיות ההורים, המסגרת החינוכית והילד עצמו מהטיפול.
- מפגשים טיפוליים: המפגשים הטיפוליים מתקיימים במרבית המקרים בתדירות של אחת לשבוע, ביום ובשעה קבועים, שמעניקים לילד תחושת רציפות וביטחון.
המפגשים כוללים לימוד ותרגול של מיומנויות שפה ותקשורת באופן חווייתי ומהנה שמעצים את הילד. - תרגול בבית: במרבית המקרים תמליץ קלינאית התקשורת על תרגילים אותם יבצעו ההורים על הילד בבית, על מנת לקדם את הטיפול ולייעל את השגת המטרות שהוגדרו.
- הדרכת הורים: בחלק מהמקרים יומלץ בעקבות האבחנה על הדרכת הורים, במקביל לטיפול הפרטני בילד או במקומו.
בגילאים מוקדמים להורים השפעה עצומה על ילדם, ולעתים הדרך הטובה ביותר לעזור לו היא להעניק להם את הכלים הנכונים לכך.
בטיפול נעזרים בתפקודים החזקים של הילד במטרה לפצות על מוקדי הקושי. טיפול קלינאות תקשורת הוא לרב פרטני (אך עשוי להיות גם בזוגות או בקבוצות קטנות, לפי הצורך).
נערך בדרך כלל פעם או פעמיים בשבוע – משך: 45 דק׳ למפגש.
הטיפול כולל לצד יישום התכנית הטיפולית לילד, גם מתן הדרכה להורים ולצוות החינוכי במסגרת הלימודית בה הוא מתפקד.
אנו רואים חשיבות רבה לנוכחות ההורים בטיפול קלינאית תקשורת, לצורך מעקב אחר ההתפתחות של הילד ולצורך קבלת כלים ליישום ותרגול במסגרת הביתית.