קשיי התארגנות במסגרות שונות
כיצד נראה ילד בגן עם קשיי התארגנות?
- קושי במעברים ובהפנמת סדר יום.
- מעבר משולחן לשולחן ללא משחק משמעותי.
- צורך בדרבון חיצוני.
- התנהלות איטית.
- דפוס עבודה פזיז עם תוצרים לא גמורים.
- קושי לעבוד באופן עצמאי וצורך בתיווך, בעיקר במשימות הדורשות רצף.
- סביבה מבולגנת בזמן היצירה והארוחה.
- שכחנות ופזרנות – שוכח ציוד בגן (חלקי לבוש), או חוזר עם ציוד שאינו שלו.
- הרגלי עבודה שאינם שיטתיים – דפוס עבודה אקראי ולא שיטתי.
- לעתים קושי בוויסות הרגשי. קושי זה בא לידי ביטוי בתגובות לא פרופורציונליות לסיטואציה, תגובות שאינן ניתנות לצפייה מראש.
- תסכול בסיטואציות של קושי/ כישלון, הן של הילד והן של הסביבה.
- ירידה בדימוי העצמי בעקבות חווית תסכול וכישלון
- דחיינות: דחייה של משימות שהילד צריך לבצע.
- הימנעות ממשימות שהילד צופה שיתקל בהן בקושי.
כיצד נראה ילד בבי"ס עם קשיי התארגנות?
- מגיע עם ילקוט לא מאורגן, שוכח חלק מהציוד בבית, מאבד ציוד.
- הציוד האישי מבולגן על כל השולחן, קרוע, מלוכלך.
- מתעמת עם הסובבים.
- מתקשה ברכישת החומר – אסטרטגיות לא יעילות.
- מתנסח בצורה לא מאורגנת בכתב ובע"פ.
- תיפקוד לימודי לקוי – לא מבצע משימות, מגיש עבודות באיחור, שוכח ללמוד למבחנים.
- קשיים בתהליכי זכירה בשל חוסר ארגון בתהליכי החשיבה.
- דפוס עבודה אקראי ולא שיטתי.
- נע בחוסר שקט.
- לא עומד בקצב.
- שכחנות, פזרנות, דחיינות.
- מתוסכל, מתנתק, "מרים ידיים".
איך נשפר את תפקודי ההתארגנות של הילד בגן?
1) סדר יום צפוי עד כמה שניתן:
ניתן להכין את הילדים בכל בוקר מה סדר היום הצפוי לאותו יום.
2) הטרמה:
אם סדר היום עומד להשתנות יש לתת הרבה הקדמות והכנות מראש לקראת השינוי והחריגה מהשגרה.זאת במטרה לסייע לילד לחוות את המעבר מפעילות אחת לשניה בהצלחה.
3) כללים ברורים בגן – כללים שמבהירים את ציפיות הגננת מהילדים:
יש ליצור כללים שיהיו ברורים לילד. הילד יכול להירגע במעט כאשר הוא יודע מה מצופה ממנו. שגרה וחזרתיות יוצרים הרגשת בטחון ורוגע. חיזרו על דבריכם שוב ושוב כדי להזכיר לילדים מהי המסגרת והכללים בה.
4) התאמת דרכי הוראה של הגננת ולימוד כישורי ארגון בגן:
בשל הקושי בהבנייה עצמית יש לעזור לילדים לבנות סביבת עבודה מובנית:
- פירוק משימות ארוכות ומורכבות למשימות קצרות.
- דגש על הוראות ברורות, תוך שימוש במשפטים קצרים.
- בנוסף להוראות מילוליות מתן דוגמאות למשימות מורכבות.
- שימוש באמצעי המחשה חזותים (תמונות, וכו').
- תיווך הגננת ללמידה מאורגנת ושיטתית.
- מיקום קבוע של הציוד בגן: ספרים, צבעים, חומרי יצירה, מעילים על מנת שהילדים ימצאו אותם בקלות.
- מתן חיזוקים חיוביים על עמידה בלו"ז וסיום מטלות.
5) הדגמה של שיטות יעילות לעבודה:
- לימוד בקרה על תוצרי עבודתם – איך לעקוב אחר טיב ביצוע המשימה והאם הושלמה.
יש להשתמש במשוב שיכול לסייע לילד לקבל תובנה והבנה עצמית.
שאלות כמו: "איך לדעתך יכולת לומר זאת אחרת?" - תכנון סדרי עדיפויות כיצד לסיים מטלות.
- נטרול גורמים המסיחים את הדעת.
- ארגון סביבת העבודה של הילד כגון: ארגון השולחן.
לגננת תפקיד משמעותי ולרשותה מספר כלים:
- חיזוקים לילד כשמתארגן היטב למשימה. חשוב לחזק את הילד באופן אישי וקבוצתי במטרה לחזק את הדימוי העצמי שלו.
- חשיבות לחזק גם מאמץ ונסיונות ולא רק לפי טיב התוצאה.
- מתן משימות המזמנות הצלחה, לצורך חיזוק הערך העצמי של הילד.
- לא להתאכזב מהילד כשנכשל/ אינו מצליח במשימות ולעמוד לצידו.
- חשיבות בהבנה, הכלה וחיזוק רגשי של הגננת במצבים של תסכול ואכזבה.
חשוב לזכור!!
לילד כוחות ורצון להתגבר על קשיים ולעיתים יתמודד לבד ובעזרתכם.
יחד עם זאת, כאשר אתם מזהים קושי מהותי יותר וממושך, מומלץ להתייעץ ולהיעזר.
איך נשפר את תפקודי ההתארגנות של התלמיד בכיתה?
שיפור תפקודי הארגון ע"י הבנייה, הקניית הרגלי התארגנות בכיתה, תיווך וסדר חיצוני.
כמו כן הבנייה וארגון תהליכי למידה וחשיבה לשיפור יעילות הלמידה.
סדר יום צפוי עד כמה שניתן – ניתן לרשום את מערכת השעות לאותו יום על הלוח או לשים על שולחנו של הילד.
הטרמה- אם סדר היום עומד להשתנות יש לתת הרבה הקדמות והכנות מראש לקראת השינוי והחריגה מהשיגרה.
כללי כיתה ברורים – כללים שמבהירים את ציפיות המורה מהם – יש ליצור כללים ולרשום אותם במקום בולט.
הילד יכול להירגע במעט כאשר הוא יודע מה מצופה ממנו. שגרה וחזרתיות יוצרים הרגשת בטחון ורוגע.
חיזרו על דבריכם שוב ושוב כדי להזכיר לילדים
מהי המסגרת והכללים בה.
התאמת דרכי הוראה של המורה בכיתה:
– פירוק משימות ליחידות קטנות מבחינת התוכן והזמן.
– הוראות מפורקות, ברורות וקצרות.
– מתן הוראות כתובות בנוסף להוראות מילוליות.
– מתן דוגמאות למשימות מורכבות.
– שימוש באמצעי המחשה חזותים (תמונות, תרשימי זרימה וכו').
הקניית הרגלים בשיעורי בית:
– מיקום מתאים וקבוע.
– שולחן בגובה מותאם – רגליים נוגעות ברצפה.
– עזרה בהסבר המטלות.
– תכנון זמן לצורך הכנת שיעורי בית, תוך הגדרת הזמן המוקצב להכנתם.
– ניתן להיעזר בשעון, סטופר או שעון חול.
– בדיקה משותפת הורה-ילד.
לימוד כישורי ארגון בכיתה
בשל הקושי בהבנייה עצמית יש לעזור לתלמידים לבנות סביבת לימודי מובנית:
– יש לסייע לילד לארגן את ציודו הלימודי ולאמן אותו בכך. מיקום קבוע של הציוד רוטינות בכיתה לשמירת חפצים: ספרים, עפרונות ומעילים על מנת שהילדים ימצאו אותם בקלות.
– לוודא שהתלמיד רשם נכון את שיעורי הבית (ניתן להדביק פתקי אזכור על הקלסר או הספר לגבי שיעורים). לתלמידים שמתקשים ניתן לרשום עבורם ביומנם.
– שימוש בעזרת רשימות, טבלאות.
– פירוק משימות ארוכות ומורכבות למשימות קצרות.
– עשיית פעולות תוך מודעות למשך הזמן (רישום זמן התחלתי וסופי, שימוש במדי זמן שונים).
– מתן חיזוקים חיוביים על עמידה בלו"ז וסיום מטלות.
– סידור הקלסרים למקצועות השונים באופן ברור: חומר חדש בצד אחד ועבודות גמורות לפי הסדר ותוצאות המבחנים בצד השני.
הדגמה של שיטות יעילות לעבודה:
– לימוד בקרה על תוצרי עבודתם – איך לעקוב אחר טיב ביצועיהם והאם הושלמו. יש להשתמש במשוב שיכול לסייע לילד לקבל תובנה והבנה עצמית. שאלות כמו: "איך לדעתך יכולת לומר זאת אחרת"?
– תכנון סדרי עדיפויות כיצד לסיים מטלות.
– דרך איסוף החומרים הדרושים למטלה במטרה ללמוד לתכנן מראש.
– נטרול גורמים המסיחים את הדעת.
– רישום תקין של השיעורים ביומן.
– מתן לוח זמנים למבחנים ועבודות.
– ארגון סביבת העבודה של הילד כגון: ארגון השולחן.
ארגון הלמידה בשעור:
– הצגת מבנה השיעור בתחילתו לשיפור ההתמצאות.
– בשל קשיי ארגון ולמידה אפיזודית, מומלץ על יצירת קישור חזותי ושמיעתי בין השיעורים הנלמדים באותו תחום, לדוגמה: פתיחת כל שיעור באזכור הנושא שנלמד בשיעור הקודם באותו תחום וליווי הלמידה בייצוג חזותי (מיפוי, טבלה או סכמה) כולל של הנושא הנלמד.
– ארגון המידע על הלוח באופן מתוכנן ומובנה.
– הקנייה והכוונה לשימוש באסטרטגיות למידה ועבודה, לשיפור התפקוד הלימודי (אסטרטגיות קריאה, הדגשת מידע חשוב, סיכום מידע במיפוי או בטבלה, תכנון למידה לקראת מבחן, תכנון זמן, מיפויים נושאיים, תבניות להבעה בכתב), אסטרטגיות זכירה ע"פ קטגוריות.
– תכנון זמן במהלך היום, תוך הגדרת מטרות, קביעת סדר פעולות, הערכה והקצאת זמן מראש לכל פעילות, התמודדות עם שינויים צפויים וארגון סביבת עבודה מתאימה. כמו כן, בהמשך, מומלץ להכין תכנון שבועי/ חודשי לתקופות עמוסות אירועים או בחינות.
למידה מאורגנת בשלבים לקראת מבחן
– התארגנות ואיסוף החומרים ללמידה לבחינה מספר ימים לפני הבחינה.
– תכנון וחלוקת זמן הלמידה לבחינה.
– קריאת חומר/ סיכום של הנושא מהספר ו/או מהמחברת.
– כיווץ החומר וכתיבת ראשי פרקים ורעיונות מרכזיים בלבד.
חיזוק רגשי על התארגנות יעילה:
– כשהילד מגיע מוכן עם שיעורי בית.
– כשמתארגן היטב למשימה.
– מתן משימות המזמנות הצלחה, לצורך חיזוק הערך העצמי כלומד.
מי אנשי המקצוע היכולים לקחת חלק בתהליך האבחון?
נוירולוג (כחלק מאבחון קשב וריכוז)
קושי בתפקודי התארגנות ותפקודי ניהול עצמי יכול להיות חלק מתמונה כוללת של הפרעת קשב וריכוז.
אבחון הפרעת קשב הינו תהליך הערכה, המיועד לבדוק קיומה של הפרעת קשב.
האבחון נערך ע"י רופא המתמחה בתפקודי קשב וריכוז.
מרפאה בעיסוק (כחלק אבחון ריפוי בעיסוק)
אבחון ריפוי בעיסוק נערך ע"י מרפאה בעיסוק לאורך שלושה מפגשים.
שניים ראשונים לצורך אבחון הילד והתבוננות על תפקודיו, והשלישי מיועד לשיחת סיכום עם ההורים.
פסיכולוגית (כחלק מאבחון פסיכולוגי)
אבחון פסיכולוגי הינו אבחון כוללני המשלב את התחום השכלי והרגשי של הילד ומספק תמונה אינטגרטיבית ביחס ליכולותיו וקשייו.
