המעבר מיסודי לחטיבה – מורכבות המעבר

המעבר לחטיבת הביניים הוא חלק מרצף של מעברים שחווים הילדים בתהליך שהותם במסגרות חינוכיות. 

סביבת בית הספר בחטיבת הביניים והמבנה הארגוני בה לרוב שונה מסביבת בית הספר היסודי.
שינוי זה מהווה הסבר לקשיי ההסתגלות של תלמידים במעבר לחטיבת הביניים.
מעבר זה הינו משמעותי ביותר עבור אותם תלמידים עם לקויות למידה. 

מהם אותם הבדלים משמעותיים בין מסגרת ביה״ס יסודי לחטיבת ביניים?

  • אוכלוסיית התלמידים בחטיבת הביניים היא הטרוגנית, והילדים נפגשים עם מגוון ילדים שלא הכירו קודם לכן.
    ילדים מבתי ספר שונים ושכונות מגורים רחוקות ממקום מגוריהם. 
    מפגש זה הוא מעבר אל החדש והלא מוכר ודורש מהילדים השקעת משאבים במציאת מקומם בחברה וקשירת קשרים חדשים. 
  • בחטיבת הביניים קיים ריבוי של מורים מקצועיים.
    עולה צורך לבנות מערכת יחסים המבוססת על אמון עם מורים רבים יותר מאשר מספר המורים אליהם נחשפו הילדים במסגרת בית הספר היסודי. 
    לעומת קשר אינטנסיבי עם מחנכ/ת הכתה בבית הספר היסודי ושעות לימוד רבות במחיצתם, הרי שבחטיבת הביניים פוגשים התלמידים את המחנכ/ת לשעות בודדות במהלך שבוע  הלימודים, ולעיתים כלל לא. 
    מצב זה עלול ליצור תחושת תלישות וחוסר ביטחון.  
  • קיימת יותר ניידות בין כיתות וחדרי לימוד, ובין קבוצות לימוד והקבצות.
  • מצב זה שונה מהכתה הקבועה בה למדו התלמידים בבית הספר היסודי, מצב הנוטע בילדים תחושת חוסר ביטחון.
  • בניגוד ללמידה בבית הספר היסודי, המאופיינת בלמידה בקבוצות קטנות ובהנחיה אישית, בחטיבה בולטת יותר הנחייה כלל כיתתית.
  • בחטיבה יש קיום הקבצות על פי יכולת התלמידים והערכה כוללת.
    התייחסות כוללת זו המאפיינת את חטיבת הביניים גורמת להגברת התחרותיות ולהשפעה על התפישה העצמית והמוטיבציה של מתבגרים צעירים.
  • בחטיבת הביניים מועברת אחריות רבה על הלימודים לתלמיד, והוא מצופה לגלות אחריות ולעמוד בביצוע מטלות, תוך שמירה על לוחות זמנים. בנוסף עומס הלמודים גדול יותר והאינטנסיביות רבה.
    על התלמידים לשפר את יכולתם לתכנן את זמנם ולייעל את עבודתם, על מנת להצליח לעמוד בעומס המטלות ובלוחות זמנים. 

המידע נלקח מהמקורות הבאים:

  • Brophy & Everston, 1976
  • Midgley & Feldlaufer, 1987
  • Midgley & Feldlaufer & Eccles, 1988
  • Moos, 1979
  • Rounds & Osaki, 1982

איך נעזור לתלמידים שלנו לצלוח את המעבר לחטיבה בקלות?

עם תחילת שנת הלימודים בחטיבת הביניים, מומלץ לשים דגש בעבודה עם הילדים על הקניית אסטרטגיות שונות.
 
אסטרטגיות אלו יהוו את ארגז הכלים שלהם כתלמידים בוגרים ואחראים. 
 
במאמר זה ניתן כלים מעשים חשובים לעבודה במסגרת הכיתתית.
 

אסטרטגיות למידה

  • הקנייה והכוונה לשימוש באסטרטגיות למידה ועבודה
    לארגון ולהבניית התפקוד הלימודי (אסטרטגיות קריאה, הדגשת מידע חשוב, סיכום מידע במיפוי או בטבלה, תכנון למידה לקראת מבחן, תכנון זמן, מיפויים נושאיים, אסטרטגיות זכירה ע"פ קטגוריות, הפעלת בקרה על תהליכים).
  • הקניית אסטרטגיות קריאה, להבניית תהליכי קריאה והבנת הנקרא: 
    ניבוי הטקסט בעזרת כותרת, איור, ושאלות, קריאה מרפרפת, קריאה חוזרת, מספור השורות, קריאת חלקים מהטקסט והסבר במילים אחרות, 
    מציאת משפטי מפתח בפסקאות וקריאה מעמיקה ולבסוף ארגון המידע בטקסט במארגן גרפי. 
  • הקנייה והכוונה לשימוש באסטרטגיות למידה ועבודה:
    לשיפור התפקוד הלימודי (אסטרטגיות קריאה, הדגשת מידע חשוב, סיכום מידע במיפוי או בטבלה, תכנון למידה לקראת מבחן, תכנון זמן, מיפויים נושאיים, אסטרטגיות זכירה ע"פ קטגוריות).
  • מתן כלים להרחבה ועיבוי של מבע כתוב:
  1. כתיבת פסקה לנושא נתון ע"פ מבנה של רעיון מרכזי, משפטים תומכים (נימוק, הסבר, פירוט, תיאור), דוגמאות וסיום.
  2. תרגול בניית תשובות ע"פ דגמים לוגיים, לדוגמה: תיאור בעיה והגורמים לבעיה, השוואה תוך תיאור יתרונות וחסרונות, הבעת עמדה, רצף כרונולוגי, הצגת היבטים שונים וכדומה.
  3. תכנון הכתיבה ע"י עריכת מיפוי המבנה של התשובה, ואחר כך הרחבתו ע"י כתיבת משפטים וקישורים. כתיבה תוך רצף הגיוני ולכידות.
  4. הפעלת בקרה – בדיקת התוצר הכתוב והתאמתו לדגם הראשוני.
  •  תכנון תשובה ממוקדת:
  1. סימון מילות השאלה או ההוראה.
  2. תכנון פסקה לכל חלק מהשאלה – בחירת המבנה המתאים ותתי הנושאים עליהם מעוניין לענות.
  3. כתיבת התשובה תוך היצמדות לתכנון הראשוני.
  4. בקרה למניעת חזרות ולבדיקת ההתמקדות בנושא השאלה.
  • הקנייה והכוונה לשימוש באסטרטגיות למידה ועבודה
    לארגון ולהבניית התפקוד הלימודי (אסטרטגיות קריאה, הדגשת מידע חשוב, סיכום מידע במיפוי או בטבלה, תכנון למידה לקראת מבחן, תכנון זמן, מיפויים נושאיים, אסטרטגיות זכירה ע"פ קטגוריות, הפעלת בקרה על תהליכים).
  • הקניית אסטרטגיות קריאה, להבניית תהליכי קריאה והבנת הנקרא: 
    ניבוי הטקסט בעזרת כותרת, איור, ושאלות, קריאה מרפרפת, קריאה חוזרת, מספור השורות, קריאת חלקים מהטקסט והסבר במילים אחרות, 
    מציאת משפטי מפתח בפסקאות וקריאה מעמיקה ולבסוף ארגון המידע בטקסט במארגן גרפי. 
  • הקנייה והכוונה לשימוש באסטרטגיות למידה ועבודה:
    לשיפור התפקוד הלימודי (אסטרטגיות קריאה, הדגשת מידע חשוב, סיכום מידע במיפוי או בטבלה, תכנון למידה לקראת מבחן, תכנון זמן, מיפויים נושאיים, אסטרטגיות זכירה ע"פ קטגוריות).
  • מתן כלים להרחבה ועיבוי של מבע כתוב:
  1. כתיבת פסקה לנושא נתון ע"פ מבנה של רעיון מרכזי, משפטים תומכים (נימוק, הסבר, פירוט, תיאור), דוגמאות וסיום.
  2. תרגול בניית תשובות ע"פ דגמים לוגיים, לדוגמה: תיאור בעיה והגורמים לבעיה, השוואה תוך תיאור יתרונות וחסרונות, הבעת עמדה, רצף כרונולוגי, הצגת היבטים שונים וכדומה.
  3. תכנון הכתיבה ע"י עריכת מיפוי המבנה של התשובה, ואחר כך הרחבתו ע"י כתיבת משפטים וקישורים. כתיבה תוך רצף הגיוני ולכידות.
  4. הפעלת בקרה – בדיקת התוצר הכתוב והתאמתו לדגם הראשוני.
  •  תכנון תשובה ממוקדת:
  1. סימון מילות השאלה או ההוראה.
  2. תכנון פסקה לכל חלק מהשאלה – בחירת המבנה המתאים ותתי הנושאים עליהם מעוניין לענות.
  3. כתיבת התשובה תוך היצמדות לתכנון הראשוני.
  4. בקרה למניעת חזרות ולבדיקת ההתמקדות בנושא השאלה.