הפרעות קשב וריכוז במערכת החינוך

הפרעת קשב, ריכוז, היפראקטיביות ולעתים גם אימפולסיביות הינה אחת מן ההפרעות השכיחות ביותר, ומתקיימת בקרב כעשירית מן האוכלוסייה.
התסמינים להפרעות הקשב מסווגים לשלוש קבוצות מרכזיות שהן קשיים בקשב ובריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
במידה וסוללת האבחונים העלתה כי אכן מתקיימת הפרעת הקשב, הטיפול בהשלכות ההפרעה הינו רב מערכתי וכולל טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי, טיפול רגשי וסיוע לתלמיד בהיבט הלימודי.

הקדמה כללית

הפרעת קשב, ריכוז, היפראקטיביות ולעתים גם אימפולסיביות הינה אחת מן ההפרעות השכיחות ביותר, ומתקיימת בקרב כעשירית מן האוכלוסייה.
זוהי הפרעה נוירו-התפתחותית ביולוגית מולדת, אשר מתבטאת בשינויים ביוכימיים ותפקודיים בפעילות המוחית.
להפרעת הקשב והריכוז יישנן השלכות תפקודיות בסביבות מרובות ובהיבטים שונים כמו ההיבט האקדמי, הרגשי והבין-אישי.
להפרעות הקשב עשויות להיות השפעות שליליות קשות לכל אורך החיים במידה ואינן מאותרות ומטופלות.
מערכת החינוך ערוכה כיום לאיתורם של תלמידים לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב באמצעות עידוד אנשי ההוראה והחינוך לצאת להשתלמות מורים בתחום.

כיצד הפרעת הקשב והריכוז מתבטאת בבית הספר? 

התסמינים להפרעות הקשב מסווגים לשלוש קבוצות מרכזיות שהן קשיים בקשב ובריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
תלמיד עם קשיי קשב מוסח בקלות מגירויים סביבתיים, מתקשה במיקוד הקשב ובשימורו לאורך זמן, מרבה לבצע טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב, מתקשה לפעול בהתאם להוראות, מאבד ושוכח חפצים ומטלות, ומתקשה בארגון וניהול לוח זמנים.
האימפולסיביות באה לידי ביטוי בחוסר היכולת לדחות סיפוקים ותגובות כמו:
השבה על שאלות עוד בטרם סיימו לשאול אותן, התפרצות לדברי אחרים, הפרעה בפעילות של תלמידים אחרים, אגרסיביות וכדומה.
ההיפראקטיביות מתבטאת בקרב תלמידים דרך תנועתיות יתר כמו תיפוף באצבעות הידיים, נדנוד רגליים וחוסר שקט בעת ישיבה על הכיסא כמו גם התקשות בפעילות אשר דורשת ישיבה ממושכת.

שלבים בתהליך הזיהוי והאבחון של הפרעת הקשב

בקרב מרבית הילדים בעלי הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ההפרעה מאותרת כבר בשלבים המוקדמים.
באמצעות ההורים או הצוות החינוכי בגן ובכיתות הראשונות בביה״ס, בהופעת קשיים בתפקודי למידה, המלווים לעיתים בתגובות התנהגותיות ורגשיות.
כיוון שהתופעה עשויה לפגוע בהיבטים רחבים, חשוב מאוד לפנות לאבחון הפרעות קשב וריכוז כבר בשלבים הראשוניים של החשדות.
זאת על מנת שניתן יהיה לקבל תמונה שתסמן את תהליך הסיוע הנדרש.
תהליך אבחון כולל פנייה אל רופא נוירולוג או פסיכיאטר, כשלרוב הוא מסתייע באנשי מקצוע נוספים המתמחים באבחון הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה כגון;
אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון TOVA, אבחון פסיכודידקטי וכדומה.
בנוסף, נערכת אבחנה מבדלת, שמטרתה לשלול מחלות בעלות תסמינים דומים.

סוגי הטיפולים וההתערבויות בהפרעות הקשב והריכוז 

במידה וסוללת האבחונים העלתה כי אכן מתקיימת הפרעת הקשב, הטיפול בהשלכות ההפרעה הינו רב מערכתי וכולל טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי, טיפול רגשי וסיוע לתלמיד בהיבט הלימודי.
השימוש בטיפול תרופתי נקבע על ידי רופא פסיכיאטר או נוירולוג בלבד ומבוסס על ממצאי האבחון.
טיפול פסיכולוגי או פסיכו תרפי מתמקד בהיבטים הרגשיים האופייניים להפרעה כמו דימוי עצמי, ביטחון עצמי, מצבי רוח, דיכאון, חרדה וכדומה.
לעתים מתקיים טיפול קבוצתי לתלמידים, על מנת להוות מקורות להעצמה ולתמיכה בהנחיית על ידי פסיכולוגיים חינוכיים ויועצות החינוכיות.
בנוסף לטיפולים הללו מקבלים התלמידים סיוע באמצעות הוראה מתקנת והתאמות במבחנים, לשם הענקת סביבה לימודית תומכת ומקדמת.