כיצד ניתן לזהות עיכובים שפתיים בגיל הרך ומדוע הם קורים?
בראש ובראשונה, יש להדגיש כי מרבית הילדים שהוריהם מתקשרים ומדברים איתם, אשר חשופים לתקשורת בין המבוגרים שבקרבתם, ושומעים סיפורים שמוקראים להם – ירכשו את השפה היטב.
עם זאת, לעתים ישנן סיבות שונות שבכל זאת יגרמו לעיכובים ברכישת כישורי שפה ותקשורת, כמו שקורה במצבים של ליקויי שמיעה, הפרעות שונות על הספקטרום האוטיסטי, איחור התפתחותי כולל או מבנה פיזיולוגי שונה של מערכת הדיבור.
מעבר לכך, ייתכנו עיכובים שפתיים גם על רקע לקות שפתית ראשונית, שאינה נובעת ממחלה, הפרעות תקשורת או בעיות פיזיולוגיות, אשר חוקרים כיום סבורים שהיא מבוססת על מגבלה בקצב העיבוד המוחי של צלילי הדיבור.
אף על פי כן, ניתן בהחלט לסייע לילדים להתגבר על עיכובים שפתיים שנובעים מסיבות שונות, וככל שמקדימים לטפל כך גוברים סיכויי ההצלחה של הטיפול.
אבחנה מבדלת בין קליטה להבעה
במעקב אחר אבני הדרך של התפתחות השפה בגיל הרך ובאבחנת עיכובים שפתיים, מבחינים בין כישורי קליטה, שנוגעים למידה בה הילד מבין צלילים ומילים שהוא שומע, לבין יכולות הבעה, שעוסקות בשימוש בצלילים, דיבור ומחוות, להפקת משמעות בתקשורת עם הזולת.
באופן טבעי, כישורי הקליטה נרכשים לפני יכולות ההבעה, היות ולמידתם של תינוקות, פעוטות וילדים מבוססת על חיקוי.
עם זאת, גם יכולת ההבעה מתחילה להתפתח מוקדם מאוד, וגם תינוק שנולד לא מזמן כבר משמיע צלילים בודדים, ובהגיעו לגיל שנה לרוב ידע כבר לומר 'אמא' ו'אבא'.
התפתחות שפה ותקשורת לפי גיל
על מנת להעריך נכונה את קצב התפתחות השפה והתקשורת של ילדכם, ולדעת אם הוא תואם לרמה המצופה מגילו, לזהות עיכובים אם ישנם ולדעת מתי חשוב לפנות לעזרה מקצועית, יש להכיר את אבני הדרך של התפתחות השפה והתקשורת, בהיבטי הקליטה וההבעה גם יחד.
לפניכם פירוט של שלבי התפתחות השפה והתקשורת, המקובלים על מרבית אנשי המקצוע כיום, בחלוקה על פי הגילאים השונים:
- מגיל לידה ועד לגיל שישה שבועות (חודש וחצי): מבחינת יכולות הקליטה, התינוק מקשיב לדיבור ומזהה את קולה של אמו.
כישורי הבעתו של התינוק באים לידי ביטוי בכך שהוא בוכה כדי ליצור קשר, ומשמיע קולות גרגור והמיה במצבים שונים, לרבות בזמן האכילה.
- מגיל חודש וחצי ועד לגיל שלושה חודשים: התינוק מפתח את יכולות הקליטה שלו וקשוב יותר לצלילים, מחפש בעיניו אחר מקור הקול, מרוגש, מעורר או אפילו מפוחד למשמע רעש, ומקשיב קשב רב לקולה של אמו.
גם הבעתו של התינוק מתפתחת ומעבר לבכיו, קולות ההמיה שלו כוללים צלילים שחוזרים על עצמם, כמו 'אווה, אווה, אווה', ו 'אה אה אה'.
בנוסף, ניתן להבחין שהתינוק משמיע סוגי בכי שונים האופייניים למצבים נבדלים, כמו רעב, עייפות או כאב, וכן מבטא קולות כתגובה לדיבור המופנה אליו על ידי אנשים שהוא מכיר.
- מגיל שלושה חודשים ועד לגיל חצי שנה: מבחינת יכולות הקליטה ניתן כבר להבחין שהתינוק קשוב יותר ומעדיף דיבור שמופנה אליו, שלעתים קרובות נהגה בטון גבוה או ב'שפת תינוקות'.
בהקשר של התפתחות ההבעה, תינוקות בגיל זה מחייכים חיוך חברתי, שהוא רצוני ומופנה בבירור לאדם אחר שבקרבתם, ומפיקים צלילים שנבדלים זה מזה בעוצמתם ובגובהם.
עוד ניתן להבחין שתינוקות בגילאים אלו כבר לומדים לצחוק ולהשמיע עיצורים כמו 'גה', 'בה', 'מה'.
- מגיל חצי שנה ועד לגיל תשעה חודשים: יכולות הקליטה של התינוק ממשיכות להתפתח וחוברות להתפתחותו המוטורית כך שהוא יכול להגיב לשירי משחק (כמו 'מחא כפיים' או 'ידיים למעלה').
לקראת גיל תשעה חודשים מרבית התינוקות מסוגלים לזהות את נימת הטון והכוונה של הוריהם כשהם אומרים להם 'לא!'.
מבחינה הבעתית, תינוקות בגילאים אלו משכללים את הפקת העיצורים באופן חזרתי ('מה-מה-מה-מה', 'גה-גה-גה-גה') ואף משמיעים שתי הברות ('מה-בה', 'דה-גה'), וזאת על מנת למשוך תשומת לב או לבטא תחושה מסוימת.
- מגיל תשעה חודשים ועד לגיל שנה: יכולות הקליטה של התינוק מתפתחות במהירות, והוא כבר מבין את פירושן של המילים 'אמא' ו'אבא' ומייחס אותן לכל אחד מהוריו בנפרד, וכן מגיב לגבולות כמו 'כן', 'לא', 'אסור'.
עוד מגיב התינוק להנחיות פשוטות כדוגמת 'קח' או 'תן לי', מבין את משמעותן של מילים שמתייחסות לחלקי גוף גדולים (איפה הידיים? – מושיט את ידיו), מזהה חפצים כששומע את שמם.
מבחינה הבעתית, התינוק יודע להשמיע קולות המיוחסים לחיות (איך נובח כלב? – 'הב-הב'), ומשמיע הברות כפולות ('מא-מא').
מרבית התינוקות יודעים לבטא את המילים 'אבא' ו'אמא' לקראת גיל שנה.
- מגיל שנה ועד לגיל שנתיים: יכולות הקליטה ממשיכות להתפתח בקצב מואץ, והפעוט כבר מגיב למשמע שמו, ומפנה את ראשו למי שקורא לו, וכן יכול למלא הנחיות בנות שני חלקים ('תתכופף ותרים את הבובה').
עוד יודע הפעוט להצביע על חפצים למשמע שמם, ולהשתתף באופן פעיל כששרים לו שירי משחק ולזהות מספר רב יותר של איברי גוף.
מבחינת הבעה, אוצר המילים גדל בהדרגה, מ'אמא' ו'אבא' וכעשר מילים לפחות בגיל שנה ועד לכחמישים מילים בגיל שנתיים, וצירוף משפט קצר בן שתי מילים ('אבא בעבודה').
כמו כן ישנם מבעים, כלומר הברות בודדות או כפולות המיוחסות באופן קבוע למשמעות מסוימת (למשל 'מה' למים).
- מגיל שנתיים ועד לגיל שלוש שנים: ההתפתחות הקליטה עדיין מקדימה את יכולות ההבעה, שגם מתפתחות מהר, והפעוט כבר יכול להבין וליישם שלוש הנחיות רצופות ('תתכופף, תרים את הכדור ותן אותו לאימא').
עוד יודע הפעוט להבחין לפחות בצבע אחד על פי שמו (איפה העיגול האדום? ), ונהנה להקשיב לסיפורים פשוטים ועתירי תמונות, ולחזור על סיפור אהוב שוב ושוב.
מבחינת הבעתו, הפעוט נוטה לדבר ללא הרף, אוצר המילים שלו מתרחב לכדי כשלוש מאות מילים לפחות, ומרכיב משפטים בני שלוש מילים ויותר.
בנוסף, פעוטות בגיל זה מתייחסים לעצמם בשמם, מצרפים כינויי גוף ושמות ('אני', 'אתה',, 'אותי', 'לי'), משתמשים בלשון זכר-נקבה, יחיד-רבים, ושואלים שאלות רבות.
כישורי השפה בגיל זה אמורים להספיק לפעוט בכדי לקיים שיחות פשוטות ולספר על חוויותיהם היומיומיות.
- מגיל שלוש ועד לגיל ארבע שנים: בגילאים אלו אוצר המילים מתרחב והולך, ומתווספת אליו היכולת לומר משפטים מורכבים, הכוללים ארבע וחמש מילים.
עוד לומד הילד להשתמש במילות היחס: 'מעל', 'על יד', 'מתחת', וכיוצא בהן, לספור עד עשר לפחות, ולספר סיפורים המשלבים בין מציאות לדמיון.
בנוסף, ילדים בגילאים אלו שרים שירים פשוטים שמלמדים אותם הוריהם או הגננות בגן, מזהים שירה של אחרים ומצטרפים אליה.
לקראת הגיעו לגיל ארבע שנים משכלל הילד את כישורי השפה, שכוללים כבר גם שימוש בכללי דקדוק נכונים.
- מגיל ארבע ועד לגיל חמש שנים: בגילאים אלו שפתו של הילד נהיית עשירה הרבה יותר, אוצר המילים שלו גדל וכולל כבר, בין היתר, גם את שמותיהם של ימי השבוע.
ילדים בגילאים אלו יודעים לבנות משפטים מורכבים, בני שש עד שמונה מילים, התקינים מבחינה דקדוקית.
מעבר לדקדוק, משמשת השפה בגיל זה לתיאור אירועים וחוויות באופן הגיוני וסדור ובהקשר נכון, והילד אף יודע כבר להציג את עצמו, תוך ציון שמו ושם משפחתו, גילו, מינו וכתובתו.
בגילאים ארבע עד חמש קיימת כבר יכולת להבין הוראות והנחיות מרוכבות הרבה יותר, וכן הבנה שמאפשרת את התאמתה של נימת דיבור שונה בפניה לילד או למבוגר.
בגיל זה מתגבשת גם יכולת המניה של חפצים בקול, תוך נגיעה בכל חפץ בתורו.
עדיין ייתכנו באופן נורמטיבי שיבושי הגייה, בעיקר באותיות השורקות (ס', ש', צ', ז') וישנם גם ילדים שמתקשים להגות כ', ק' ו- ר'.
- מגיל חמש ועד לגיל שש שנים: בגיל זה השפה כבר אמורה להיות מפותחת ועשירה למדיי, ויכולת ההבעה הנה שוטפת, תוך הרכבת משפטים נכונים מבחינת דקדוק והגייה כאחד.
ילדים בגילאים אלו כבר משתמשים במשפטי תנאי (בעלי מבנה של אם…אז…), ושוזרים מילות קשר בדיבורם (כמו 'אבל', 'למרות', 'אף על פי' ועוד), אם כי עדיין ייתכן שלא תמיד בהקשר הנכון.
עוד קיימת כבר יכולת השימוש הדקדוקי התקין בזמנים (עבר, הווה ועתיד), וכן המסוגלות לספור עד עשרים או יותר, ולספר סיפור מורכב בהקשרים נכונים.
קלינאית תקשורת לילדים - מתי צריך לפנות?
במקרים בהם קיים פער משמעותי בין רמת כישורי השפה והתקשורת, הקליטה וההבעה, המצופים על פי גילו של ילדכם, ואם מתעורר חשש שהוא עלול לסבול מלקות שפתית או הפרעת תקשורת – חשוב לא להתעלם מהמצב, ולפנות לאבחון וטיפול מקצועיים.
גם גמגום או חוסר שטף בדיבור עשויים להיות עילה משמעותית שמחייבת פנייה לעזרה מקצועית.
לפניכם תיאור של מספר מאפיינים ומצבים שמצביעים על כך שרצוי לפנות לקלינאית תקשורת, לתהליך של אבחון וטיפול מקצועי בילדכם:
- קשיים בהתבטאות: אם ילדכם מתקשה להפיק צלילים או מילים באופן שמקשה על סובביו להבינו, ברמה שאינה תואמת את המצופה מגילו.
- אוצר מילים מוגבל: אם אוצר המילים של ילדכם מוגבל ביחס לחבריו בני אותו הגיל או לקריטריונים שתוארו לעיל.
- שימוש לא מותאם בשפה: במקרים בהם ילדכם מדבר באופן שאינו מותאם מבחינה חברתית, במידה ובתדירות שחורגות מהמצופה מגילו או מצויות בפער ביחס לחבריו בני אותו הגיל.
- עיכובים שפתיים מעל לגיל שש: במידה וילדכם מתקשה להגות מילים או להרכיב משפטים בשטף מעל לגיל שש.
- עיכובים שפתיים מעל לגיל שלוש: אם מרבית המילים אותן מבטא הילד עדיין אינן מובנות מגיל שלוש ואילך.
- עיכובים שפתיים בשלב הפעוטות: אם ילדכם בין גיל שנה וחצי לגיל שלוש, והוא עדיין לא מדבר כלל או מדבר מעט מאוד.
- הגיה מוטעית או מושמטת של הברות: אם ילדכם משמיט הברות מסוימות או כושל בהגייתן שוב ושוב, באופן שחורג מהמצופה לגילו.
- אוצר מילים דל: אם אוצר המילים של ילדכם דל מהנורמטיבי לגילו, באופן שמכביד עליו את התקשורת עם סובביו.
- שיבוש בהטיות של זכר ונקבה: אם ילדכם מתבלבל בין הטיות של זכר ונקבה בקביעות וגילו מעל לשלוש שנים.
- עצירה בהתפתחות השפתית: אם ילדכם התפתח ורכש כישורים ומיומנויות שפה ותקשורת, אך בשלב כלשהו חלה עצירה ושפתו מפסיקה להשתנות ולהתפתח לאורך זמן.
לסיכום, התפתחות השפה היא תהליך מרגש ומעורר השראה, שמתחיל עוד בהיותו של ילדכם עובר ברחם אמו, ומתקדם באופן מתמיד, לפחות במשך כל הגיל הרך, ויש שיגידו לאורך כל חייו.
עם זאת, חשוב לעקוב אחר אבני הדרך בהתפתחות השפה והתקשורת, ולפנות בכל מצב של קושי או עיכוב, היות וטיפול מוקדם הוא ערובה להתגברות על קשיים ולקויות, ועשוי למנוע את התקבעותם.
רוצים לדעת אם ילדכם זקוק לאבחון?
מלאו את השאלון הראשוני לאבחון ובדיקה, ותוכלו לקבל אינדיקציה ברורה יותר.
