תרפיה באומנות – תיאור מקרה בילדה בת 5

כשאנה הגיעה אליי, ראיתי ילדה חכמה בצורה יוצאת דופן, יצירתית בעלת נוכחות עוצמתית. 
בשלב  הראשוני של הטיפול אנה ביקשה להיות דמות בשם מיכל, שהיא מלכה האומרת לי מה לעשות (לשתוק, לדבר, לעשות דברים וכו'). 
עוד אמרה אנה על מיכל "כשהיא כועסת היא בעצם שמחה".
לאורך מפגשים רבים התנהל משחק שבו היא הדמות של המלכה מיכל ואני מעין משרתת שהיא שולטת בי, כועסת ומבטאה כלפיי תוקפנות ואף הורגת אותי. 
(כמובן במימד המשחקי ולא באופן פיסי ממשי).
הבנתי את המשחק כניסיון של אנה לשלוט בדמות האם, לבטא את כעסיה כלפיה ולשלוט בה. 
האמירה של אנה ש'כשהיא כועסת היא בעצם שמחה' התחברה לי לכך שהתנהגויות תוקפניות ולא נעימות שלה הן בעצם הדרך שלה לתקשר ולבקש תשומת לב. 

במפגשי הדרכה עם ההורים דיברנו על כך.
האם אמרה בגילוי לב שלעיתים בתוך היום יום העמוס והדרישה בתשומת לב מצד האחים הנוספים, לעיתים קשה לתת את תשומת הלב לה אנה זקוקה.
נראה שלעיתים היא דורשת אותה בדרכים שליליות. 
דיברנו על איך חשוב ליצור שיח עם אנה שבו היא מביעה את רצונותיה, ויש מי שרואה ומקשיב גם אם בחלק מהמקרים אין אפשרות להיענות לבקשה באותו רגע. למשל, האם יכולה לומר שהיא מבינה שאנה רוצה להיות איתה אבל כרגע היא עסוקה ותוכל להיות איתה בערב לפני השינה שייקראו סיפור וכו'. 
דיברתי עם הגננת בתחילת הטיפול וגם לאחר חודשיים מתחילתו והיא דיווחה על שינוי משמעותי מאוד בהתנהגותה של אנה בגן.
נוצרה תחושה שהיא רגועה ונינוחה יותר ויש פחות התפרצויות ועימותים.
משיחות עם ההורים עלה כי תהליך הרגיעה בא לידי ביטוי גם בבית. 

• המשחק הוא כלי לביטוי, תקשורת ועיבוד של רגשות: מתוך התבוננות במשחק חופשי של ילדים ניתן ללמוד רבות על הנושאים המעסיקים את הילד ועל עולמו הרגשי הפנימי.
• התנהגות תוקפנית היא ביטוי למצוקה: תפקיד המבוגר המטפל היא לנסות להבין את הקושי והצורך שמביאים להתנהגות הזו ולעזור לילד למצוא דרכים חיוביות יותר להשגתו.
• יצירת שיח עם הילד: שיח שמשלב בין ראיית הצרכים שלו לבין התאמתם לגבולות המציאות.