כלים לזיהוי הילד בכיתה הסובל מהפרעת קשב וריכוז

לכולנו כאנשי מקצוע (יועצות ומורים) וכהורים עולים סימני שאלה לגבי מקור הקושי של הילד "המפריע" בכיתה, חסר השקט, התנועתי, "החולמני", המתקשה בלימודיו ועוד.
מי הוא הילד הסובל מהפרעת קשב?  מהם אותם מאפיינים הגורמים לנו כהורים ואנשי מקצוע לחשוד להפנות את ילדינו לאבחון אצל
רופא המתמחה בתחום? ננסה לתת נקודות ציון המעלות סימני שאלה שיש לברר אותם לעומקם.

המאפיינים של לקות קשב וריכוז והיפראקטיביות נחלקים ל-2 קבוצות עיקריות:

9 מאפייני הירידה בקשב

  1. אינו שם לב לפרטים או עושה טעויות של חוסר תשומת לב בעבודות ביה"ס, בעבודה או בפעילויות אחרות.
  2. מגלה קושי בשמירת קשב במשימות או במשחקים.
  3. נראה כאינו מקשיב כשמדברים אליו ישירות.
  4. אינו עוקב אחר הוראות ואינו מסיים עבודות בית, מטלות או משימות בעבודה (עקב גישה מתנגדת או חוסר בהבנת הוראות).
  5. מגלה קושי בארגון משימות ופעילויות.
  6. נמנע, אינו אוהב או לא רואה צורך ליטול חלק במשימות המצריכות שמירה על מאמץ מחשבתי.
  7. מאבד חפצים הדרושים להשלמת משימות או פעילויות (ספרים, שיעורי בית, כלים).
  8. מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים.
  9. נוטה לשיכחה בפעילויות יום יומיות.

9 מאפייני הלקות הבולטים בהיפראקטיביות ואימפולסיביות

  1. משחק עם הידיים, רגליים או נע וזז בכסא.
  2. קם מהכסא בכיתה או במצבים אחרים שבהן מצופה שיישאר ישוב.
  3. רץ או מטפס באופן מוגזם במצבים שבהם התנהגות כזו אינה מתאימה.
  4. מגלה קשיים במשחק או ביזימת פעילות בשקט.
  5. מתנהג כאילו יש לו "מנוע".
  6. נוטה לדברנות יתר.
  7. לרוב עונה תשובות לפני שהשלימו את השאלות.
  8. מתפרץ לתוך דברי אחרים או נדחף למשחקים או שיחות של אחרים.
  9. מגלה קושי להמתין לתורו.

שלבים בתהליך הזיהוי והאבחון של הפרעת הקשב

בקרב מרבית הילדים בעלי הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ההפרעה מאותרת כבר בשלבים המוקדמים.

באמצעות ההורים או הצוות החינוכי בגן ובכיתות הראשונות בביה״ס, בהופעת קשיים בתפקודי למידה, המלווים לעיתים בתגובות התנהגותיות ורגשיות.

כיוון שהתופעה עשויה לפגוע בהיבטים רחבים, חשוב מאוד לפנות לאבחון הפרעות קשב וריכוז כבר בשלבים הראשוניים של החשדות.

זאת על מנת שניתן יהיה לקבל תמונה שתסמן את תהליך הסיוע הנדרש.

תהליך אבחון כולל פנייה אל רופא נוירולוג או פסיכיאטר, כשלרוב הוא מסתייע באנשי מקצוע נוספים המתמחים באבחון הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה כגון;

אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון TOVA, אבחון פסיכודידקטי וכדומה.

בנוסף, נערכת אבחנה מבדלת, שמטרתה לשלול מחלות בעלות תסמינים דומים.

סוגי הטיפולים וההתערבויות בהפרעות הקשב והריכוז

במידה וסוללת האבחונים העלתה כי אכן מתקיימת הפרעת הקשב, הטיפול בהשלכות ההפרעה הינו רב מערכתי וכולל טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי, טיפול רגשי וסיוע לתלמיד בהיבט הלימודי.

השימוש בטיפול תרופתי נקבע על ידי רופא פסיכיאטר או נוירולוג בלבד ומבוסס על ממצאי האבחון.

טיפול פסיכולוגי או פסיכו תרפי מתמקד בהיבטים הרגשיים האופייניים להפרעה כמו דימוי עצמי, ביטחון עצמי, מצבי רוח, דיכאון, חרדה וכדומה.

לעתים מתקיים טיפול קבוצתי לתלמידים, על מנת להוות מקורות להעצמה ולתמיכה בהנחיית על ידי פסיכולוגיים חינוכיים ויועצות החינוכיות.

בנוסף לטיפולים הללו מקבלים התלמידים סיוע באמצעות הוראה מתקנת והתאמות במבחנים, לשם הענקת סביבה לימודית תומכת ומקדמת.

חשוב לדעת!

להפרעות הקשב עשויות להיות השפעות שליליות קשות לכל אורך החיים במידה ואינן מאותרות ומטופלות.
עם זאת הימצאותם של חלק מהמדדים בלבד, עדיין אינו מצביע על קיומה של הפרעת קשב.
כשעולים סימני השאלה יש להפנות לבירור מקצועי אצל נוירולוג או פסיכיאטר.
חשיבות הבדיקה הרפואית היא בביצוע האבחנה ושלילת מחלות ומצבים נילווים אחרים, היכולים להראות דומים להפרעת קשב כגון:
(מחלות נוירולוגיות, מחלות פסיכיאטריות, הפרעות התנהגות).
 
מתלבטים האם ילדכם זקוק לאבחון וטיפול? לבדיקה ראשונית בחינם עברו לשאלון אבחון המקדים שלנו 

ארגון ההוראה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז – מה החשיבות?

רבים שואלים אותנו למה חשוב לארגן את הלמידה?
התשובה היא שארגון הלמידה מאפשר לילד ליהנות ממספר יתרונות כגון:

  • תחושת ביטחון ושליטה
  • סדר וארגון בתהליך קליטת המידע בשעור
  • תהליכי עיבוד יעילים
  • שיפור בתהליכי זכירה
  • שליפה מהירה ומדויקת יותר
  • מפנה מקום לקיום תהליכים נוספים ועוד.

עקרונות חשובים בארגון שיעור

הלוח – משמש כ"מראה" ללמידה ולא "טיוטה". נותן מידע חזותי בנוסף לשמיעתי.
 
כותרת – כתיבת כותרת לשעור המארגנת ומרכזת את המידע.
הכותרת עוזרת במיקוד ובהעלאת ידע קודם. אם אין כותרת, השעור הוא אוסף משפטים ורעיונות.
 
רצף – התלמיד עם הפרעת הקשב שומע במהלך השעור לא ברצף ולא בעקביות, והלמידה אפיזודית.
 
הצגת רצף השעור באופן חזותי ושמיעתי על הלוח ובמחברת, וסימון המיקום בתוך הרצף, מאפשרת לתלמיד חזרה אל הרצף ואל השעור.
 
חשוב ליצור גם רצף בתוך יחידת לימוד ובין יחידות הלימוד לאפשר יצירת הקשרים והבנת המיקום בתוך הרצף.
 
 שאלות ממוקדות – הצגת נושא שעור כשאלה שהשיעור יסוב סביבה.
השאלה מכוונת לפעולה, ומאפשרת למסננת שלא פועלת טבעית לפעול. 
 
ארגון רעיוני –  הוראה מאורגנת מתווכת ללמידה מאורגנת. יצירת קשרים בין פרטים בעזרת תרשים חזותי (רצף כרונולוגי, קשר של סיבה ותוצאה
וכדומה).
 
ארגון רעיוני מסייע להבנה, עיבוד, זיכרון ושליפה. 
 
ה"איך" וה"מה" – שימת דגש על תהליכי הלמידה ("איך") לצד הידע הנלמד ("מה").  
הקצאת זמן בשיעור ומקום בלוח לתהליכי החשיבה שהופעלו במהלך השיעור או ביצוע מטלות. ה"מה" מתחלף, ה"איך" נשאר קבוע.