דיסלקציה

לקות זו הינה השכיחה ביותר בקרב אוכלוסיית ליקויי הלמידה וניתן למצאה בדרגות חומרה שונות.
דיסלקציה היא לקות למידה בקריאה, המתבטאת בקושי ברכישה של הקריאה, באיטיות בקריאה, בשיבושים ובקושי בהפקת משמעות מן הנקרא. בשלבים מאוחרים יותר לקות זו מתבטאת בהתמודדות עם טקסטים ארוכים ובהבנתם.
דיסלקציה מוגדרת כקושי בקריאה – קושי בשטף זיהוי מילה ו/או איות המילה.
קושי המוגדר כפער של לפחות שתי כיתות מגילו של הילד או כפער מהיכולת הקוגניטיבית שלו.
באוכלוסייה מזוהים כיום כ- 9% מהאנשים כסובלים מדיסלקציה.
בפועל מזוהים בנים יותר מבנות, אולם זאת בעיקר בשל מוחצנות ההפרעות הנלוות אצל בנים.

ליקויים בקריאה מקורם בלקות בתחום השפתי – מודעות פונולוגית, יכולת שיום, זיכרון מילולי שמיעתי, יכולת לשונית, מודעות אורתוגרפית ואוצר מילים.
מכאן שאיחור ניכר וליקויים בהתפתחות השפה יכולים לנבא לעיתים על סיכון להתפתחות לקות קריאה.

מקור התופעה בחלק מהילדים בגורמים גנטיים ובחלקם בשל פגיעה נוירולוגית במנגנונים השפתיים.
ניתן לראות תחלואה נלווית בין לקות קריאה וקשיים אחרים.
בעיקר נמצא מתאם בין לקות קריאה והפרעת קשב וריכוז, ומוערך כי לשתי הפרעות אלה יש גורמי סיכון משותפים.

לקות בקריאה מופיעה בדרך כלל בילדות, במהלך השנים הראשונות של בית הספר היסודי, אם כי בדרך כלל יש לה בסיס מוקדם יותר.

לקות בקריאה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:
בגילאי טרום בי"ס:
-איחור בהתפתחות הדיבור והשפה.
-איחור במודעות פונולוגית, מבנה מלים, משמעות מלים.
בגילאי בי"ס:
-קושי ברכישה של הקריאה, איטיות בקריאה, הימנעות מקריאה.
-שיבושים בקריאה וקושי בדיוק.
-קושי בהפקת משמעות מן הנקרא (קושי בהבנת הנקרא).
-קושי בהתמודדות עם טקסטים ארוכים ובהבנתם.
-שגיאות כתיב מרובות.
-צמצום בהבעה בכתב.
הטיפול בדיסלקציה מתבצע במסגרת טיפול בהוראה מתקנת.

דיסלקציה יכולה להתגלות בשלבים שונים של שילובו של הילד במערכת הלימודית.
מסימנים בגיל הגן, דרך שלבים מאוחרים יותר, עם עליית המורכבות של הדרישות הלימודיות, העלייה ברמת הקושי והצורך בהתבססות על ידע קודם וכדומה.
תהליך אבחון דילסקציה נעשה במסגרת אבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי.
מטרת האבחון לבחון קיומה של לקות הלמידה בקריאה ולבנות תוכית טיפולית.